איכה ה:ח מפרשים: אבן עזרא, אלון בכות, תורה תמימה ונחל אשכול

עבדים – ועבדינו נותני מס לנו כאדום משלו בנו:

עבדים משלו בנו וכו'. יובן עפ"י הידוע כל המיצר לישראל נעשה ראש. והטעם הוא משום כאשר הקב"ה יפרע ממנו ולהכניעו. ואין כבודו של מקום להתגרות עם השפל אנושי ולכך נעשה ראש ולפני שבר גאון. אמנם כאשר הקב"ה לא יתפרע ממנו אין צריך להיות ראש ויוכל להשאר עבד. וז"ש עבדים משלו בנו ולא נעשו ראשים והטעם הוא מפני שפורק אין מידם וא"צ להיות ראש כי לא ינקם ה' ממנו וק"ל:

עבדים משלו וגו'. עבדים משלו בנו אלו מצרים^טז)שנקראו עבדים על שם שבאו מחם וכדאיתא בפדר"א שכל בני חם נקראו עבדים., פורק אין מידם – לולא משה^יז)דריש כן ע"פ הדרש הידוע כל מקום שנאמר אין – ישנו, ר"ל שאין האפיסות בתכלית ובהחלט לעולם, אלא דעתה אין, אבל בזמן מן הזמנים יהיה, וכמש"כ לעיל פרשה א' פסוק ב' בדרשה אין לה מנחם ולעיל אות ז', יעו"ש, וה"נ פורק אין מידם בעת ששעבדו אבל אח"כ עמד להם משה לגואל, והכונה להורות שגם עתה אף כי אין תשועה לנו, אבל עוד יהיה ויהיה., דבר אחר עבדים משלו בנו זה אדום^יח)דכתיב בהו ויהי כל אדום עובדים לדוד (שמואל ב ח׳:י״ד) וכן בברכת יצחק ואת כל אחיו נתתי לו לעבדים. פורק אין מידם – לולא הקב"ה^יט)כמש"כ לעיל אות י"ז. [מ"ר].