איכה ה:יב מפרשים: אבן עזרא, אלון בכות, תורה תמימה ופלגי מים

שרים – אין לנו שרים שיושיעו נשינו כי אפילו הם נתלו בזרועם. ויש אומרים כי בידם שב אל העבדים הנזכרים למעלה:

שרים בידם נתלו וכו'. הרצון שהם עצמם נתלו בידים ולא נהדרו פני זקנים הם חכמי הדור המזהירים אותו לבל יאבדו עצמם לדעת. והטעם לפי שבחורים טחון נשאו למשכב זכור ואם כן פחדו שיאנסום לעבירה ומותרים להרוג עצמם וק"ל:

שרים בידם נתלו וגו׳. כשנכנסו לעיר אפטרופסי המלך היו נוטלין טובי העיר ותולין אותן, והיו זקני העיר מבקשין עליהם ולא נענו, לכך נאמר שרים בידם נתלו פני זקנים לא נהדרו^כג)דריש סמיכות הענינים, דמה שייכות הידור הזקנים לתלית השרים. [שם].