כִּ֚י אִם־מָאֹ֣ס מְאַסְתָּ֔נוּ קָצַ֥פְתָּ עָלֵ֖ינוּ עַד־מְאֹֽד׃<br><small>[השיבנו יהוה אליך ונשובה חדש ימינו כקדם]</small>
רש"י
כִּי אִם מָאֹס מְאַסְתָּנוּ. בִּשְׁבִיל שֶׁחָטָאנוּ לֹא הָיָה לְךָ לְהַרְבּוֹת קֶצֶף עַד מְאֹד כַּאֲשֶׁר קָצַפְתָּ:
אבן עזרא
כי – השיבנו מהרה, אלא אם מאסתנו בעונינו כבר קצפת עלינו קצף גדול. והישר בעיני להיותו כי אם מאוס מאסתנו בעונינו כבר קצפת עלינו יותר מדאי, והוא ברחמיו ירחם עלינו ועל האומללים, ויעמיד השר מיכאל, להליץ טוב על ישראל, ובא לציון גואל:
אלון בכות
כי אם מאוס מאסתנו. דמאיסה לית סבר ותקוה דהוא בגזר דין שיש עמו שבועה אבל קצפת עלינו אית סבר ותקוה דבאפי נשבעתי והדרנא בי ולכך השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם ותגאלנו גאולת עולם במהרה בימינו אמן סלה: מגילת קינות ארבעה פירשה מורה הוראה לשנה הבאה מכל פינות נשמע ממעונות קולות הומות לבכי ולמספד נקבעה בתוך עם תליתאה לשירה תקבעה שירים ורננות ויבטלו הקינות בשבע נחמות