כִּֽי־יֵצֵ֤א דְבַר־הַמַּלְכָּה֙ עַל־כָּל־הַנָּשִׁ֔ים לְהַבְז֥וֹת בַּעְלֵיהֶ֖ן בְּעֵינֵיהֶ֑ן בְּאָמְרָ֗ם הַמֶּ֣לֶךְ אֲחַשְׁוֵר֡וֹשׁ אָמַ֞ר לְהָבִ֨יא אֶת־וַשְׁתִּ֧י הַמַּלְכָּ֛ה לְפָנָ֖יו וְלֹא־בָֽאָה׃
רש"י
כִּי יֵצֵא דְבַר הַמַּלְכָּה עַל כָּל הַנָּשִׁים. זֶה שֶׁבִּזְּתָה אֶת הַמֶּלֶךְ עַל כָּל הַנָּשִׁים לְהַבְזוֹת אַף הֵן אֶת בַּעֲלֵיהֶן:
מלבי"ם
השאלות:
איך יתכן שעל חטא זה שהנשים יבזו בעליהן תומת המלכה, הלא יכול לתת דת מעתה להיות כל איש שורר בביתו, ומהו כי יצא דבר המלכה:
איך יתכן שעל חטא זה שהנשים יבזו בעליהן תומת המלכה, הלא יכול לתת דת מעתה להיות כל איש שורר בביתו, ומהו כי יצא דבר המלכה:
תורה תמימה
כי יצא דבר המלכה. [וכי לשלוחין היא צריכה] קיזיש לפרש הכינה שאמר לו, שמא תאמר, כי אם לא תוציא ושתי בכתב פקודה לכל הנשים להבזות בעליהן אז לא יתפרסם דבר זה, ולכן ימנע תוצאת פקידתה ודי בזה, אלא לא כן הוא, אלא גם ממילא ישמע ויתפרסם הדבר, כי כן דרך הנשים לשמוע ולהשמיע לזולתה כל דבר בע"פ, וזהו שאמר וכי לשלוחים היא צריכה לפרסים דבר זה. .
(שם)
(שם)