אסתר ז:ג מפרשים: רש"י, מלבי"ם, אבן עזרא מהדורא תניינא ואבן עזרא

וַתַּ֨עַן אֶסְתֵּ֤ר הַמַּלְכָּה֙ וַתֹּאמַ֔ר אִם־מָצָ֨אתִי חֵ֤ן בְּעֵינֶ֙יךָ֙ הַמֶּ֔לֶךְ וְאִם־עַל־הַמֶּ֖לֶךְ ט֑וֹב תִּנָּֽתֶן־לִ֤י נַפְשִׁי֙ בִּשְׁאֵ֣לָתִ֔י וְעַמִּ֖י בְּבַקָּשָׁתִֽי׃

רש"י

תִּנָּתֶן לִי נַפְשִׁי. שֶׁלֹּא אֵהָרֵג בִּשְׁלשָׁה עָשָׂר בַּאֲדָר שֶׁגָּזַרְתָּ גְזֵרַת הֲרֵגָה עַל עַמִּי וּמוֹלַדְתִּי:
שאל רבBookmarkShareCopy

מלבי"ם

השאלות:
למה יחסה השאלה אל נפשה והבקשה על עמה:
שאל רבBookmarkShareCopy

אבן עזרא מהדורא תניינא

ותען. אין לי שאלה כי אם נפשי להצילה ובקשתי עמי להצילו כי נתן לה רשות לשאול שתים:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

וְעַמִּי. יִנָּתֵן לִי "בְּבַקָּשָׁתִי" שֶׁלֹּא יֵהָרְגוּ. וְאִם תּאמַר: מָה אִכְפַּת לָךְ? "כִּי אֵיכָכָה אוּכַל וְרָאִיתִי, וגו'":
שאל רבBookmarkShareCopy