וְאֵ֙לֶּה֙ שְׁמ֣וֹת הָֽאֲנָשִׁ֔ים אֲשֶׁ֥ר יַֽעַמְד֖וּ אִתְּכֶ֑ם לִרְאוּבֵ֕ן אֱלִיצ֖וּר בֶּן־שְׁדֵיאֽוּר׃
מדרש לקח טוב
פס'. ואלה שמות האנשים אשר יעמדו אתכם. אתם עיקר להם. לראובן אליצור בן שדיאור וגו' עד לנפתלי אחירע בן עינן. אין אתה מוצא השבטים נמנין בכל מקום שוין אלא פעם מקדים זה ופעם מקדים זה ללמדך שכלם שוין לפני הקב״ה וכן הוא אומר (בראשית מ״ט:כ״ח) כל אלה שבטי ישראל שנים עשר. שבטו של לוי לא נפקד עם שאר השבטים לפיכך לא היה ללוי נשיא שבט בפקוד בני ישראל. לבני יוסף לאפרים אלישמע בן עמיהוד. במרגלים ובנשיאים ייחס את יוסף על אפרים. ובמרגלים ובחלוק הארץ ייחס את יוסף על מנשה. זהו שאמר יעקב (שם מח) גם הוא יהיה לעם וגם הוא יגדל ואולם וגו'. שפקודי בני אפרים ארבעים אלף וחמש מאות ופקודי בני מנשה שנים ושלשים אלף ומאתים. ובגדולה מתחילין מן הגדול. ובחלוק הארץ נתיחס יוסף על בני מנשה לפי שנתרבתה נחלתם. וכן הוא אומר (יהושע י״ז:ה׳) ויפלו חבלי בני מנשה עשרה מפני בנות צלפחד בן חפר בן גלעד בן מכיר בן מנשה לכך נתיחס יוסף על בני מנשה בנחלות:
נחל קדומים
לראובן אליצור בן שדיאור. מה הצור סובל כל מה שבבית כך סבל הקב"ה עונות ראובן ומחל לו כשעשה תשובה וממי למד מיהודה בשעה שאמר הוציאוה ותשרף וזהו שדי אור השלך לאש ואז הודה והודה ג"כ ראובן. לשמעון שלומיאל בן צורי שדי אף שחטא בשיטים עשה לו הקב"ה שלום שסמכו אצל ראובן בדגלים. ליהודה נחשון על שם שירד לנחשול ים ונ' מתחלפת בל' כמו לשכות נשכות. בן עמי נדב על עמו של הקב"ה נעשה נדיב כי משם זכה יהודה למלכות. ליששכר נתנאל שנתנו התורה בלבם בן צוער שקבלו עליהם טורח צער של כל ישראל שהיו שואלין אותם ומשיבין להם. לזבולון אליאב על שם הברכה זבולון לחוף ימים. אלי על שם אלונים מבשן עשו משוטיך אב על שם הספינה כמד"א חלפו עם אניות אבה. בן חילון על שם ברכת משה ושפוני טמוני חול. לאפרים על שם יוסף אלי שמע ולאדונתו לא שמע. אפשר לומר דאז"ל אלמלא הקב"ה עוזרו וכו' כן יוסף הוא יתברך עזרו כי הוא התעורר לפרוש והקב"ה גמר וחזקו ואפ"ה נתן לו שכרו משלם וזה הרמז אלי שמע ולאדונתו לא שמע ועל זה עמי הוד לתת לו הוד מלכות וזכה להיות מלך. למנשה גמליאל שהקב"ה גמלו כל טוב אף שלאמת פדה צור הקב"ה פדאו עכ"ז על התעוררותו ומחשבתו גמלו אל כאלו הוא לבדו עשה לכוף יצרו ודוק ועמ"ש לפנים שם פ' בהעלותך בס"ד. עמיהוד עמי הוד שארונו של חי העולמים נושאים אצלו ארונו של יוסף. למנשה גמליאל גמלו אל טובה ועשאו מלך ופדהו צור מדינה של גהינם. לבנימין אבידן כשילדתו אמו סברה שימות ואביו קרא לו בנימין שנולד לעבור ימים שלמים ולא ימות לכך נקרא אבי דן שאביו דן בין דברי אמו לדבריו. בן גדעוני שעתיד לגדע משתיתו של שרש עמלק והם שאול ומרדכי. לדן אחיעזר שנעשה אח ליהודה לעזרו במלאכת המשכן ואין עזר אלא יהודה שנאמר ועזר מצריו תהיה וכן על דוד שבא מיהודה שנאמר שויתי עזר על גבור בן עמי שדי שדן עמו כיהודה שאמר השליכוה לכבשן האש. לאשר פגעיאל בן עכרן בנות אשר יפות ונאות ונשאות למלכים וכל שהיה עכור ומחוייב למלך בתו היתה מבקשת למלך ומוחל ופגעיאל לשון תפלה. לגד אליסף בן דעואל שהוסיף הקדוש ברוך הוא על ממונם ששמרו מה שנדרו ללכת לפני אחיהם למלחמה. בן דעואל שידעו מצות האל. לנפתלי אחי רע אחי לשון ארץ שמנה כמו ותרענה באחו רע לשון רצון כמו רעוא שהיתה ארץ נפתלי עושה פירות כרצון בעליה. בן ענן שהיו עננים משקים ארצו ומעיינות הרבה היו בארצו וע"ז אמר ומלא ברכת ה'. רבינו מהר"א מגרמיזא בפירושו כ"י. ואחר זמן ראיתי קצת מהאמור בספר אמרי נועם וברז"ל. וראיתי להקדוש רבינו שלמה אסתרוק בפרישתו כ"י שכתב שמעתי שבכל מטה האמצעי של ד' דגלים נזכר בסוף שמותיהם אל. בדגל יהודה האמצעי נתנאל בדגל ראובן האמצעי שלומיאל בדגל אפרים האמצעי גמליאל בדגל דן האמצעי פגעיאל לקיים מה שנאמר אני ה' שוכן בתוכם. וכן באו בנשיאים בחנוכתם זה אחר זה נתנאל ביום ב' שלומיאל ביום ה' גמליאל ביום ח' פגעיאל ביום י"א וכשתצרף ב'ה'ח'יא' עולה כ"ו כשמו הקדוש שעולה כ"ו: