וַיִּהְי֤וּ בְנֵֽי־רְאוּבֵן֙ בְּכֹ֣ר יִשְׂרָאֵ֔ל תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֤ר שֵׁמוֹת֙ לְגֻלְגְּלֹתָ֔ם כָּל־זָכָ֗ר מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
פענח רזא
ויהיו בני ראובן בכור ישראל בא ליתן טעם בזה שנמנאו ראשון דמהראוי הי' למנות יהודה תחלה שהי' ראשון במסע הדגלים, אלא מפני שזה הוא בכור ישראל:
פענח רזא
בכר ישראל חסר ו' כתיב, כי בחללו יציעי אביו נחסרה ממנו בכורה לענין ליטול פי שנים בארץ וניתנה ליוסף:
אדרת אליהו
ויהיו בני ראובן בכר ישראל כו'. כאן כתב סדר היחוס שהוא בכור וכמ"ש בד"ה ובחללו כו' ולא להתיחס כו' אבל בדגלי' יהוד' תחלה כמ"ש בד"ה שם והכל כסדר התולד' וכן בני השפחו' רק גד שהוא בכור לשפחת לאה סידר בסוף דגל ראובן ודן שהו' בכור לשפחת רחל קבעו ג"כ ראש הדגל וכסדר תולדת' כמ"ש בפ' ויחי וכמ"ש נפתולי אלהו' נפתלתי ור"ל שנתחבר' שפחת' עם שפח' לאה אבל לא לומר עם לאה בעצמ' דודאי אינה שוה במנין הבנים: