לִבְנֵ֤י יוֹסֵף֙ לִבְנֵ֣י אֶפְרַ֔יִם תּוֹלְדֹתָ֥ם לְמִשְׁפְּחֹתָ֖ם לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֑ם בְּמִסְפַּ֣ר שֵׁמֹ֗ת מִבֶּ֨ן עֶשְׂרִ֤ים שָׁנָה֙ וָמַ֔עְלָה כֹּ֖ל יֹצֵ֥א צָבָֽא׃
פענח רזא
לבני יוסף לבני אפרים, כפל מלת לבני לרמוז כי מהראוי הי' ליוסף דגל לעצמו אלא שמפני שלהיותו מלך לא טען בארון אביו ולא עסק בו לא ניתן לו דגל:
פענח רזא
בכולן כתיב לבני חוץ מבנפתלי כתיב בני מפני שבנותיו היו מרובין מבניו, וכן רמז יעקב בברכותיו נפתלי "אילה "שלוחה "הנותן וגו' ר"ת אש"ה, וכן מטעם זה כתיב בפ' פנחס בכולם בני בני ולא לבני, משום שהרי כשמתו מתי מדבר אנשים מתו ולא נשים א"כ היו אז נשים הרבה מאד מאנשים:
פענח רזא
איש על דגלו אי"ש בגימט' שב"ט איש לבית אבותיו ולא אשה לבית אבותיה כי היא נגררת אחר בעלה: