במדבר א:מט מפרשים: פענח רזא, חתם סופר, דברי דוד ורש"י

אך את מטה לוי אכי"ן ורקי"ן מיעוטין לפי שהארון מכלה בהם:

בני ישראל כ' מורי בהפלאה בגמטריא תר"ג היינו שש מאות אלף וג' אלפים ואני התלמיד אוסיף לבאר בעזה"י המדרש א' מאלף מצאתי אלף נכנסים לבהמ"ד יוצא אחד מהם להוראה ונראה היינו שר אלף גמטריא תורה וא"כ היו בבני ישראל תר"ג שר אלף לתר"ג אלף ישראל והיינו בני ישראל החשובים והנה בני ישראל עם האותיות גמטריא שר אלף:

ואת ראשם לא תשא, שלא ילכו בקומה זקופה משום אימת שכינה שעליהם אלא שייף ועייל שייף ונפיק):

אך את מטה לוי לא תפקד. כְּדַאי הוּא לִגְיוֹן שֶׁל מֶלֶךְ לִהְיוֹת נִמְנֶה לְבַדּוֹ (תנחומא); דָּ"אַ, צָפָה הַקָּבָּ"ה שֶׁעֲתִידָה לַעֲמֹד גְּזֵרָה עַל כָּל הַנִּמְנִין מִבֶּן עֶשְֹרִים שָׁנָה וָמַעְלָה שֶׁיָּמוּתוּ בַמִּדְבָּר, אָמַר אַל יִהְיוּ אֵלּוּ בִכְלָל, לְפִי שֶׁהֵם שֶׁלִּי, שֶׁלֹּא טָעוּ בָעֵגֶל (שם; בבא בתרא קכ"א):