וְחָנ֖וּ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל אִ֧ישׁ עַֽל־מַחֲנֵ֛הוּ וְאִ֥ישׁ עַל־דִּגְל֖וֹ לְצִבְאֹתָֽם׃
שפתי כהן
איש על דגלו לצבאותם, ס"ת שלום. איש על דגלו באותות, באתת כתיב, לפי שהיו אותיות האבות על הדגלים, א' של אברהם וי' של יצחק וי' של יעקב, הרי אי"י על דגל יהודה, בצ"ע על דגל ראובן, רח"ק על דגל אפרים, מק"ב על דגל דן, נשאר ה' משם אברהם עם י' של שם הוי"ה הרי י"ה על הענן:
רש"י
ואישׁ על דגלו. כְּמוֹ שֶׁהַדְּגָלִים סְדוּרִים בְּסֵפֶר זֶה – שְׁלֹשָׁה שְׁבָטִים לְכָל דֶּגֶל:
מלבי"ם
וחנו, [ד] שב"י יחנו איש על מחנהו שכל שבט יחנה בפ"ע וכל דגל בפ"ע כ"א במקומו והלוים יחנו סביב למשכן היינו בעת החניה שלמעלה דבר מעת הנסיעה ובזה לא יהיה קצף על ב"י כי הלוים יהיו כמחיצה בין מחנה ישראל ובין המקדש, שהמקדש הוא כלב בבעל חי שממנו תוצאות חיים וסביב לו הריאה המגינה עליו וסביב לו האברים החיצונים, [ה] ושמרו הלוים כמ"ש שהלוים שומרים בכ"א מקומות: