במדבר ג:ט מפרשים: רקנאטי, רש"י, אבי עזר ומלבי"ם

ונתתה את הלוים לאהרן ולבניו וגו'. הלוים הם נתונים לכהנים כאשה הנתונה לבעלה ומטעם זה הכהן נוטל ידיו מן הלוי בעלייתו לדוכן כמו שנבאר במקומו בגזירת האל. וזה טעם הקרב את מטה לוי והעמדת אותו לפני אהרן הכהן ושרתו אותו. וטעם ושמרו את כלי אהל מועד כטעם סביב לאהל מועד יחנו. כי השכינה מוקפת מהם כטעם ששים גבורים סביב לה (שה"ש ג ז') עשרה בכל קצה מו' קצוות וכשתשים עוד י' נגד הקו האמצעי יהיו ע' והן ע' המלאכים המקיפים את כסא הכבוד הממונים על שבעים אומות וכבר רמזנו זה. ואמר גבורים כי יניקתם מן הגבורה זהו כלם אחוזי חרב וגו' (שם):

נתונם המה לו. לְעֶזְרָה:

נתונים, לעולם או הם ובניהם העומדים תחתם. .כי בכל מקום שנכפלו המלות במקרא מורים להפלגת התמדה, כמו מדהרות דהרות אביריו(שופטים ה, כב)., או להפלגות הרבוי, כמו בארות בארות חמר (בראשית יד, י). .וזה כונת הרב בצחות הקיצור: