במדבר ג:מא מפרשים: מלבי"ם, מזרחי, אור החיים ותורה תמימה

ולקחת את הלוים וכו' תחת כל בכור, [ב] מפני שפקד כאשר צוה ה' במספר שמות, ר"ל שלא מנה הגלגולת רק השמות שכ"א מסר את שמו כתוב וכמ"ש חז"ל שהטילו קלפי וכו' ומצד זה לא הזיק להם המנין:

ואת בהמת הלוים וגו' לא פדו בהמו' הלוים את בכורי בהמ' טהור' של ישראל אלא את פטרי חמוריהם. תימה והלא רש"י ז"ל עצמו פירש בפ"ק דבכורות גבי הא דפריך רבא לאביי אם איתא דדרש' ק"ו ומבהמה נפטרו לוים מבכור בהמה טהורה ואמר דהא בהמה טהורה דידהו הפקיע בהמת ישר' הטהור וצ"ע ושמא י"ל דהאי פירכא דפריך רבא לאביי אינה אלא לפי סברתו אבל אביי פליג עליה בהא וסבירא ליה דלא פדו בהמו' הלוי' את בכורי בהמה טהורה של ישר' אלא את פטרי חמוריהם בלבד ולפיכך ליכא למדרש בבכורי בהמה טהורה ק"ו וכמו שדרשו בבכורי בהמה טמאה ורש"י ז"ל פירש פה אליבא דאביי והניח את דברי רבא מפני שבגמרא מזכיר תמיד שה במקום בהמת הלוים שהשה אינו פוטר רק בכור בהמה טמאה ואמרו שה אחד של בן לוי פוטר כמה פטרי בכורי חמורי' ודייקי לה מדשני קרא בלישניה וכתב בהמת בהמתם ולא בהמת בהמת או בהמתם בהמתם ואמרו בגמרא וממאי דבשה אמ' קרא אך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכו' הבהמה טמאה מה בכור אדם לא חלקת בו בין דורות לאותה שעה אף בכו' בהמה טמא' לא חלק' בו בין דורות לאותה שעה מה לדורו' בשה אף לשעה בשה ואם איתא שבהמת הלוים פדו בכורי בהמה טהורה יחוייב שיפורש תחת בכורי בהמתן כל בכורי בהמת ישראל הטהורה והטמאה לא בכור הטמאה בלבד ויחוייב מזה שיהיה בכור בהמה טמאה דומיא דשא' בכורי בהמה טהורה מכיון שהוא נכלל עמהם במלת בהמתן יותר ממה שיהיה דומיא דבכור האדם שאינו אלא מהקישא בעלמא דאך פדה תפדה את בכור האדם ואת בכור הבהמה הטמאה:

וְאֶת בֶּהֱמַת הַלְוִיִּם וְגוֹ׳. פֵּרוּשׁ, הַבְּהֵמוֹת שֶׁהֵם חַיָּבִים בְּפִדְיוֹן שֶׁהֵם פִּטְרֵי חֲמוֹרִים, שֶׁאָמַר הַכָּתוּב (שמות י״ג:י״ג) ״וּפֶטֶר חֲמוֹר תִּפְדֶּה בְשֶׂה״, וְדַוְקָא פֶּטֶר חֲמוֹר אֲבָל בְּכוֹרוֹת הַטְּהוֹרוֹת לֹא, כִּי הַתְּמִימִין אֵינָם בְּנֵי פִדְיוֹן, וּבַעֲלֵי מוּמִין מִשֶּׁנַּעֲשׂוּ בְּנֵי מוּמִין רֶגַע אֶחָד בִּרְשׁוּת [הַבְּעָלִים], (הַבְּכוֹר) זָכָה בּוֹ וַהֲרֵי הוּא אֶצְלוֹ כְּחֻלִּין וּמַה מָקוֹם לְפִדְיוֹן.