במדבר ג:מו מפרשים: חתם סופר, רש"י, מלבי"ם ומדרש לקח טוב

ואת פדויי השלשה ושבעים ומאתים איתא במנחות דף ה' שאל קונטרוקס השר את ר' יוחנן ב"ז בכללן אתה מוצא כ"ב אלפים ושלש מאות אותם ג' מאות להיכן הלכו א"ל בכורים היו ודיו שיפקיע את עצמו ונראה לפרש השאלה וכי לא הי' מבין מעצמו תשובה זאת ואפשר לומר דהיא גופא שצריך הבכור לפדות הוא מחמת שבכורי מצרים היו נהרגין וקיטרג מדה"ד למעלה מה נשתנה אלו מאלו ועי"ז הוצרך הקב"ה ברחמיו להקנות הבכורי ישראל לקדושה לכן עכשיו שנטלו העבודה מהם הוצרכו להיפדות והתינח על בכורי שאר השבטים אבל שבט לוי ידוע הוא שלא טעו אפי' במצרים לילך אחר ע"ז וגם לא היו בכלל שיעבוד ולא חל עליהם טענת מדה"ד ולכאורה לא היו צריכין לשום פדיון ולא שייך לומר דיו שיפקיע את עצמן לכן שאל אותו השר שפיר להיכן הלכו אך באמת איתא בספרי פ' זו טעם אחר לפדיון בכור והובא ברש"י ז"ל פ' זו משום דמכרו בכורה של רחל בעשרים כסף ולטעם זה גם שבט לוי הוצרכו בכוריהם להבדיל לקדושה מחמת קיטרוג מה"ד באותו שעה שנגזרה גזירה על בכורי מצרים נתעורר גם אותו החטא של מכירת בכורה של רחל ושפיר השיבו ריב"ז דיו שיפקיע את עצמם ולכן דקדק רש"י ז"ל שלא הביא טעם של ספרי הנ"ל למעלה אצל פ' פדיון בכור רק עכשיו גבי פדיון של בכורי ישראל ע"י הלוים:

ואת פדויי השלשה וגו'. וְאֶת הַבְּכוֹרוֹת הַצְּרִיכִין לְהִפָּדוֹת בָּהֶם, אֵלּוּ שְׁלֹשָׁה וְשִׁבְעִים וּמָאתַיִם הָעֹדְפִים בָּהֶם יְתֵרִים עַל הַלְוִיִּם, מֵהֶם תִּקַּח חמשת שקלים לגלגלת; כָּךְ הָיְתָה מְכִירָתוֹ שֶׁל יוֹסֵף, עֶשְׂרִים כֶּסֶף, שֶׁהָיָה בְּכוֹרָהּ שֶׁל רָחֵל (ב"ר פ"ד):

ואת פדויי וכו' העודפים היה ראוי לאמר ואת פדויי השלשה והשבעים מבכור ב"י העודפים על הלוים, רק שבא לרמז מ"ש חז"ל ששלש מאות לוים שהיו בכורים פדו א"ע ולא פדו בכורי ישראל. וז"ש רק העודפים על הלוים שבאו מבכור בני ישראל ר"ל שפדו בכורי ישראל להוציא בכורי הלוים שהם פדו את עצמם: