במדבר ד:ב מפרשים: רש"י, לבוש האורה, מלבי"ם ומשכיל לדוד

נשא את ראש וגו'. מְנֵה מֵהֶם אֶת הָרְאוּיִין לַעֲבוֹדַת מַשָּׂא, וְהֵם מִבֶּן שְׁלֹשִׁים וְעַד בֶּן חֲמִשִּׁים שָׁנָה, וְהַפָּחוּת מִשְּׁלֹשִׁים לֹא נִתְמַלֵּא כֹחוֹ, מִכָּאן אָמְרוּ (אבות פ"ה) "בֶּן שְׁלֹשִׁים לַכֹּחַ", וְהַיּוֹתֵר עַל בֶּן חֲמִשִּׁים כֹּחוֹ מַכְחִישׁ מֵעַתָּה:

רש"י נשא את ראש בני קהת מנה מהם את הראוים לעבודה כו' פי' קשה לרש"י שהרי כבר מנה אותם למעלה ולמה יצוה למנותם שנית ומתרץ כאן צוה שימנה מהם את הראוים לעבודה ומה שדקדק כאן הרא"ם בסדר המניינים אינו מן הצורך לפי זה עיין שם:

נשא את ראש בני קהת לפי הסדר הי"ל להתחיל מגרשון כמו במנין הקודם רק מפני שמנין זה היה לענין עבודתם בקדש ואז נבחרו בני קהת לשאת את הארון וכלי הקדש שהם האברים הפנימיים הקדומים לפי מעלתם, ועז"א נשא ר"ל שהם ראוים לנשיאת ראש מתוך יתר בני לוי, וכבר בארתי שכ"מ שעלה במנין ממטה למעלה אמר למשפחותם לבית אבותם וזה היה ההבדל בין מנין זה למנין בני לוי הקודם שירד מלמעלה למטה וע"כ אמר שם לבית אבותם למשפחותם, לבד אצל בני גרשון [לקמן כב] שינה בזה מטעם שיתבאר שם, ובבני גרשון ובני מררי אמר למשפחותם תפקוד אותם ופה לא אמר תפקדם, כי לא פקד את כל בני קהת שיצאו מהם משה ואהרן ובניו כנ"ל: