וּפְקֻדַּ֞ת אֶלְעָזָ֣ר ׀ בֶּן־אַהֲרֹ֣ן הַכֹּהֵ֗ן שֶׁ֤מֶן הַמָּאוֹר֙ וּקְטֹ֣רֶת הַסַּמִּ֔ים וּמִנְחַ֥ת הַתָּמִ֖יד וְשֶׁ֣מֶן הַמִּשְׁחָ֑ה פְּקֻדַּ֗ת כָּל־הַמִּשְׁכָּן֙ וְכָל־אֲשֶׁר־בּ֔וֹ בְּקֹ֖דֶשׁ וּבְכֵלָֽיו׃ (ס)
רש"י
ופקדת אלעזר. שֶׁהוּא מְמֻנֶּה עֲלֵיהֶם לָשֵֹאת אוֹתָם, שֶׁמֶן וּקְטֹרֶת וְשֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה, ומנחת התמיד — עָלָיו מֻטָּל לְצַוּוֹת וּלְזָרֵז וּלְהַקְרִיב בְּעֵת חֲנִיָּתָן (תלמוד ירושלמי שבת פ"י):
ברטנורא
ופקודת אלעזר שהוא ממונה עליהם לשאת אותם שמן וקטרת ושמן המשחה ומנחת התמיד עליו מוטל לצוות ולזרז ולהקריב בעת חנייתן קשה דמעיקרא אמ' שממונה לשאת אותם ובסוף אמ' שממונה לצוות ולזרז ולהקריב והנה דבריו סותרין זה את זה וי"ל דהכי קאמ' ודאי עקרו של מקרא בא ללמד על נשיאתן לא על הקרבתן דבעבודת משא משתעי קרא ומדחזינן שהזכיר כאן דברים הקרבין תדיר ודברים שאין קרבין כגון שמן המשחה משמע שגם בהקרבה דבר הכתו' והיינו דאמ' רש"י שממונה לשאת דברים שאינן קרבין כגון שמן וקטרת ושמן המשחה אבל דבר הקרב תמיד כגון מנחת התמיד עליו מוטל לצות ולזרז ולהקריב וכו' ולכך סרס רש"י את לשון המקרא שכתב בפירושו שמן וקטרת ושמן המשחה ומנחת התמיד ואילו בקרא כתיב מנחת התמיד ברישא לאשמועינן מפני שערבהכתו' הדברים הקרבים עם שאינן קרבין תדיר לומ' חלוק זה מלשאת ולהקריב:
מלבי"ם
ופקודת אלעזר שמן וקטורת יהיו תחת פקודת אלעזר ביחוד מרוב קדושתם, ונחלקו המפ', י"א שנשאם כולם בעצמו בדרך נס, וי"א שנשא רק הצריך ליום א', וי"א שהיה משגיח עליהם ביחוד. פקודת פי' וכן היה תחתיו פקודת כל המשכן שהיה ראש האמרכלין: