וְדִשְּׁנ֖וּ אֶת־הַמִּזְבֵּ֑חַ וּפָרְשׂ֣וּ עָלָ֔יו בֶּ֖גֶד אַרְגָּמָֽן׃
מדרש לקח טוב
ואת בגדי השרד. אלו שנשארו ממלאכת המשכן, שנאמר בפרשת במדבר סיני בסוף הפרשה, ופרשו עליו בגד ארגמן בגד תכלת (במדבר ד יג).
מלבי"ם
ודשנו את המזבח פרש"י יסלק את הדשן מעליו ופרשו עליו בגד ארגמן ואש שירדה מן השמים רבוצה תחת הבגד ולא נשרף שהיו כופין עליו פסכתר של נחשת, ויש בזה פלוגתא בספרא צו [פ' כא] שכן סובר ר' יהודה, ור"ש ס"ל שבשעת המסעות נסתלקה האש, ואמר בירושלמי דיומא [פ"ד] שלר"י פי' ודשנו שנתנו עליו דברים דשנים לקיום האש, ולר"ש פי' ודשנו שסלקו הדשן, וא"כ פרש"י מורכב אתרי רכשי, רק יש לקיים דבריו מן המד"ר, וכבר בארתי בפ' יתרו מכלתא [סי' ד"] שלדעת ר"י היה המזבח מלא עפר בעת הנסיעה ולדעת ר"ש היה חלול, וא"כ לר"י פרשו בגד ארגמן על עפר המזבח ועליו נתנו הכלים ולא היה לכלי המזבח רק כסוי אחד אבל למ"ד שהיה חלול בא בגד הארגמן עם הכלים בתוך חלל המזבח והוא היה כלי אחד וכסוי עור תחש היה כלי ב':