במדבר ד:יד מפרשים: רש"י, מלבי"ם, מנחת שי ושד"ל

מחתת. שֶׁבָּהֶם חוֹתִין גֶּחָלִים לִתְרוּמַת הַדֶּשֶׁן, הָעֲשׂוּיָה כְּמִין מַחֲבַת שֶׁאֵין לָהּ אֶלָּא שָׁלֹשׁ מְחִצּוֹת, וּמִלְּפָנֶיהָ שׁוֹאֶבֶת אֶת הַגְּחָלִים:

ושמו בדיו התבאר בפ' תרומה [כ"ה י"ב] מדוע פה אמר ושמו בדיו וכן בארון ובשלחן ומזבח הזהב כתיב ושמו את בדיו. וכתב הרמב"ן שעל השלחן היה בגד תולעת שני שהוא מראה אדום שהוא סימן לכתר מלכות שהוא מדת הדין אבל הארון ומזבח הזהב מכוסה בתכלת רומז למדה הכלולה מן הכל ומזבח העולה מכוסה בארגמן שהוא אדום כדם שנזרק עליו:

אשר ישרתו עליו בהם. היו"ד בגעיא:

מזלגת. צִנּוֹרִיּוֹת שֶׁל נְחֹשֶׁת שֶׁבָּהֶן מַכִּין בָּאֵבָרִים שֶׁעַל הַמִּזְבֵּחַ לְהָפְכָן, כְּדֵי שֶׁיִּתְעַכְּלוּ יָפֶה וּמַהֵר:

יעים. הֵם מַגְרֵפוֹת, וּבְלַעַז וודי"ל, וְהֵן שֶׁל נְחֹשֶׁת, וּבָהֶן מְכַבְּדִין אֶת הַדֶּשֶׁן מֵעַל הַמִּזְבֵּחַ: