וְהִשְׁבִּ֨יעַ אֹתָ֜הּ הַכֹּהֵ֗ן וְאָמַ֤ר אֶל־הָֽאִשָּׁה֙ אִם־לֹ֨א שָׁכַ֥ב אִישׁ֙ אֹתָ֔ךְ וְאִם־לֹ֥א שָׂטִ֛ית טֻמְאָ֖ה תַּ֣חַת אִישֵׁ֑ךְ הִנָּקִ֕י מִמֵּ֛י הַמָּרִ֥ים הַֽמְאָרֲרִ֖ים הָאֵֽלֶּה׃
דברי דוד
והשביע כו' אלא שמצוה לפתוח בדיני נפשות תחילה לזכות. אעתיק לך מהקדמת ספרי טו"ז על היו"ד שם מה שנשמט שם מהדפוס מקצת מן ההעתק הזה, וז"ל בתוספות בפרק האומר בקידושין (דף ס"ב) בענין התנאי של סוטה אם לא שכב איש אותך הנקי ואם שכב חנקי כתבו התוס' וז"ל, וקשה הא כל תנאי מבני גד ובני ראובן גמרינן ליהא"כ הא בעינן, הן קודם ללאו וכאן הוה לאו קודם להן דהא אם לא שכב כתיב ברישא, וי"ל דאם לא שכב חשיב הן דומיא דאם יעברו שאנו רוצים שיעברו ואם לא יעברו יפסידו כך אנו רוצים שיתקיים שלא שכב וזהו הן ואם שכב יפסיד זהו לאו עכ"ל ויש לי ע"ז תימא רבתי מפ' מי שאחזו (ע"ה) אתקין שמואל בגיטא דשכיב מרע אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט ולימא אם מתי יהא גט ואם לא מתי לא יהא גט לא מקדים איניש פורענותא לנפשיה וכו' מתקיף לה רבא הא בעינן הן קודם ללאו, אלא אמר רבא דאמר אם לא מתי לא יהא גט אם מתי יהא גט אם לא מתי לא יהא גט, דבזה הוה לא מקדים איניש פורענותא לנפשיה והן קודם ללאו. ולפי דברי התוס' הנ"ל קשה לא נימא רק אם לא מתי לא יהא גט ואם מתי יהא גט ונימא דהלאו היה כאן הן כיון שהוא רוצה שלא ימות ולא תתגרש, וכמ"ש בסוטה. ובאמת יש יותר תמיה דקושית התוס' יש לתרץ בענין אחר דהא בתורה לא כתיב היאך יאמר הכהן סדר דבריו אלא שאנו לומדים מדכתיב הנקי דחנקי קאמר, וכתבו התוס' שם שהכהן בכלל דבריו אם שכב חנקי. ונוכל לומר דבאמת היה אומר אם שכב חנקי תחילה כיון שהוא הן. ולא יקשה לך היאך מקדים פורענות לנפשו לק"מ דדוקא בההיא דשכ"מ שיש לחוש שעל ידי דבורו יבא מכשול ע"ד אל תפתח פה לשטן ע"כ יאמר, גם תחילה אם לא מתי מה שאין כן כאן אין שייך אל תפתח פה לשטן והדבור לא יזיק כלום מכאן ולהבא כי מה דהוה הוה, ע"כ יאמר ההן תחילה ואין מזה היזק כלל. ואינו ענין לסידור לשון התנאי. כנ"ל נכון בסייעתא דשמיא, הגם כי הוא נגד דברי התוספת האמת יורה דרכו:
רש"י
והשביע אתה וגו'. וּמַה הִיא הַשְּׁבוּעָה? אִם לֹא שָׁכַב הִנָּקִי, הָא אִם שָׁכַב, חִנָּקִי, שֶׁמִּכְּלַל לָאו אַתָּה שׁוֹמֵעַ הֵן, אֶלָּא שֶׁמִּצְוָה לִפְתֹּחַ בְּדִינֵי נְפָשׁוֹת תְּחִלָּה לִזְכוּת (שם י"ז; שבועות ל"ו; סנהדרין ל"ג):
לבוש האורה
רש"י והשביע אותה וגו' ומה היא השבועה אם לא שכב הנקי הא אם שכב חנקי כו' ופרש"י בגמרא מדכתיב הנקי בלא יו"ד דרשינן ביה נמי חנקי מלשון חנק וקאי אואת כי שטית דבתריה כלומר הקרי קאי למעלה על אם לא שכב וגו' הנקי והכתיב קאי למטה חנקי ואת כי שטית וגו' וכתב הרג"א וז"ל ותימא לי דלא מצאנו בקרא יו"ד בהאי גוונא דהא הנקי לשון נפעל הוא ואין דרך לבא יו"ד בלשון נפעל עכ"ל ואני אומר שאין כאן תימא דודאי אין דרך לבא יו"ד בבנין זה אבל אין דרך ג"כ לבא דג"ש בנו"ן השרשית שאחר הה"א כגון בתהילים הנשא שופט הארץ שהוא מזה הבנין ואין דג"ש בנו"ן וכן הנשא בעברות צוררי ג"כ אין דג"ש בנו"ן וכיון שאין דג"ש בנו"ן קורין הה"א במשיכה כאלו כתיב אחריה יו"ד המשך וצריכין לקרות הנו"ן בקמץ אבל הנקי דהכא יש דג"ש בנו"ן שאחר הה"א וכיון שיש דג"ש בנו"ן שאחר הה"א הדג"ש מורה שאין מושכין את הה"א בקריאה כאלו כתב אחריה יו"ד רק קורין אותה בתכיפה לנו"ן כאלו היתה הנו"ן נקודה בשו"א והוא מורה לדרוש ממנה גם כן חנקי כי ה"ח וה"ה מתחלפין וא"כ הקרי הוא הנקי בקמ"ץ והכתיב שנדגש הוא חנקי בשו"א זהו כוונת רש"י בגמרא שאמר הנקי בלא יו"ד ר"ל שהדג"ש מורה שלא יקראו במשך כאלו כתיב בה יו"ד נ"ל: