שְׂעִיר־עִזִּ֥ים אֶחָ֖ד לְחַטָּֽאת׃
רש"י
שעיר עזים אחד לחטאת. לְכַפֵּר עַל קֶבֶר הַתְּהוֹם — טֻמְאַת סָפֵק (עי' ספרי):
שפתי חכמים
לכפר על קבר התהום. פירוש קבר התהום הוא שלא הכיר בה אדם כלום כאלו הוא משוקע בתהום שאין דרך האדם להשיג שיש שם קבר והיו צריכין להטהר מטומאה זו ומנגיעת ספק טומאה. דאל"כ לא היו רשאין לבא למקדש או לעזרה דטומאות הספיקות שאפשר לכפר עליהם על ידי שעיר חטאת הוצרכה כפרה. אבל טומאה ודאית נדחית מפני קרבן צבור כמו הפסח שנדחית הטומאה מפניו אם היו רוב הציבור טמאים, כדכתיב במועדו אפי' בטומאה. והרא"ם האריך ואני קצרתי:
העמק דבר
ולזבח השלמים. ולזבח שלמים מיבעי. אלא משום שהיה יום שמחה גדולה בישראל. כדתנן שלהי תענית ביום שמחת לבו זה בנין בהמ״ק וכמש״כ בפ׳ בהעלותך עה״פ וביום שמחתכם. מש״ה היה ידוע דצריך שלמים כמו בשמחת מועד. משום הכי כתיב השלמים :