במדבר ז:יג מפרשים: רש"י, רמב"ן, רשב"ם וספורנו

שניהם מלאים סלת. לְמִנְחַת נְדָבָה:

סֹלֶת בְּלוּלָה בַשֶּׁמֶן לְמִנְחָה – חָנְכוּ הַנְּשִׂיאִים אֶת הַמִּזְבֵּחַ בְּכָל הַמִּינִין הַקְּרֵבִים עָלָיו, עַל כֵּן הֵבִיאוּ מִנְחָה וּקְטֹרֶת וְעוֹלָה וְחַטָּאת וּשְׁלָמִים. וְהַקְּטֹרֶת וְהַחַטָּאת הוֹרָאַת שָׁעָה, שֶׁאֵינָם בָּאִים בִּנְדָבָה, אֲבָל לְהַשְׁלִים בַּחֲנֻכָּה כָּל הַקָּרְבָּנוֹת נַעֲשָׂה כֵן, כִּי אֵין יִשְׂרָאֵל מַקְרִיבִים זוּלָתִי אֵלּוּ הַקָּרְבָּנוֹת בִּלְבַד, כִּי הַחַטָּאת וְהָאָשָׁם דָּבָר אֶחָד וְשֵׁם אֶחָד הוּא וְתוֹרָה אַחַת לָהֶם. וְהִנֵּה הַשֵּׁם הַנִּכְבָּד הִסְכִּים עַל דַּעַת הַנְּשִׂיאִים וְצִוָּה "נָשִׂיא אֶחָד לַיּוֹם יַקְרִיבוּ" (במדבר ז׳:י״א), וּלְפִיכָךְ יִתָּכֵן שֶׁהִיא מִצְוָה לְדוֹרוֹת שֶׁיַּחְנְכוּ לְעוֹלָם בֵּית הַמִּקְדָּשׁ וְהַמִּזְבֵּחַ, וּלְכָךְ עָשָׂה שְׁלֹמֹה חֲנֻכַּת הַבַּיִת, דִּכְתִיב "וַיַּחְנְכוּ אֶת בֵּית הָאֱלֹהִים הַמֶּלֶךְ וְכָל הָעָם" (דהי״ב ז ה), וְכֵן אַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה עָשׂוּ חֲנֻכָּה דִּכְתִיב "וַעֲבַדוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל כָּהֲנַיָּא וְלֵוָאֵי וּשְׁאָר בְּנֵי גָלוּתָא חֲנֻכַּת בֵּית אֱלָהָא" וְגוֹ' (עזרא ו טז), וְכֵן לִימוֹת הַמָּשִׁיחַ שֶׁנֶּאֱמַר בִּיחֶזְקֵאל "שִׁבְעַת יָמִים יְכַפְּרוּ אֶת הַמִּזְבֵּחַ וְטִהֲרוּ אֹתוֹ וּמִלְאוּ יָדָיו. וִיכַלּוּ אֶת הַיָּמִים וְהָיָה בַיּוֹם הַשְּׁמִינִי וָהָלְאָה יַעֲשׂוּ הַכֹּהֲנִים עַל הַמִּזְבֵּחַ אֶת עוֹלוֹתֵיכֶם וְאֶת שַׁלְמֵיכֶם" (מג כו כז), וְהִיא חֲנֻכָּה לַמִּזְבֵּחַ בַּמִּלּוּאִים. וְהִנֵּה תִּהְיֶה עִנְיַן זוֹ הַמִּצְוָה כְּעִנְיַן פָּרָשַׁת טְמֵאִים בְּפֶסַח (להלן ט) וּפָרָשַׁת בְּנֵי יוֹסֵף (להלן לו) שֶׁהִסְכִּימָה דַּעְתָּם לְדַעַת הָעֶלְיוֹנָה וְנִצְטַוִּינוּ בָהֶם לְדוֹרוֹת:

וקרבנו - מוסב למעלה. ויהי המקריב נחשון. וקרבנו היה כך וכך כסדר הכתובים בד' דגלים הביאו קרבנותיהם. דגל יהודה ואחר כן דגל ראובן ואח"כ דגל אפרים ואח"כ דגל דן.