במדבר ז:כא מפרשים: רש"י, ברכת אשר ודברי דוד

פר אחד. כְּנֶגֶד אַבְרָהָם, שֶׁנֶּאֱמַר בּוֹ "וַיִּקַּח בֶּן בָּקָר" (שם י"ח):

רש"י ד"ה פר אחד. ד"ה איל אחד. ד"ה כבש אחד. ד"ה שעיר עזים. ד"ה ולזבח השלמים בקר שנים. ד"ה אילם, עתדים, כבשים. ע"כ. גם האמור בדבורי מתחיל אלה (על פי במדבר רבה יג, יד) קשה לי, כי הדברים נראים מאוד שרירותיים או מקריים (כנגד אברהם וכנגד יצחק, לכפר על מכירת יוסף וכיוצא בזה). (פ' נשא תשנ"ב)

פר אחד, כנגד אברהם. לא כתב זה גבי יהודה כדי לתרץ למה הוצרך להזכיר בכל אחד קרבנות אלו ולא אמר בקיצור סך כולה אלא שכל אחד בא לדרשה כמו שהביא הרמב"ן בשם המדרש בכל שבט טעם מיוחד לקרבנו, וע"כ הביא רש"י דרשה מיוחדת על השני ומאי דאפשר ליה למדרש דרש, ומכח זה שינה רש"י דרכו בכל מקום לפרש פשוטו של מקרא ולא דרשות של גמטריאות מה שעשה כאן, מטעם שאמרנו:

איל אחד. כְּנֶגֶד יִצְחָק, "וַיִּקַּח אֶת הָאַיִל" וְגוֹ' (שם כ"ב):

כבש אחד. כְּנֶגֶד יַעֲקֹב, "וְהַכְּשָׂבִים הִפְרִיד יַעֲקֹב" (שם ל'):