במדבר ז:פז מפרשים: אור החיים, רבנו בחיי, מלבי"ם והעמק דבר

כָּל הַבָּקָר לָעֹלָה. אָמַר לְשׁוֹן יָחִיד, לוֹמַר כִּי גֶּדֶר אֶחָד לְכֻלָּן. וְכֵן אָמַר בְּקַר זֶבַח הַשְּׁלָמִים לְשׁוֹן יָחִיד לְטַעַם זֶה עַצְמוֹ.

כל הבקר לעולה. הקרבן הזה לנשיאים בחנוכת המזבח י"ב פרים י"ב אילים י"ב כבשים י"ב שעירי עזים, כנגד י"ב שבטים של מעלה.

וכבר ידעת כי הכבוד שירד בהר סיני הוא שנעתק אל המשכן, כשם שירד בהר סיני בדגלי מלאכי השרת כן ישראל בנסוע משכן עשוין דגלים, כשם שהגביל להר סיני ואמר (שמות י״ט:י״ג) לא תגע בו יד כן הגביל את המשכן (במדבר א׳:נ״א) והזר הקרב יומת, וכן הענין בכאן שנשלמה חנוכת המזבח והוקם המשכן הקריבו י"ב קרבנות כנגדו בהר סיני בנה משה י"ב מצבות לי"ב שבטי ישראל, והקריבו כאן כ"ד פרים כנגדו בהר סיני (שמות כ״ד:ה׳) ויזבחו זבחים שלמים לה' פרים.