במדבר טו:ד מפרשים: רש"י, אור החיים, חזקוני והטור הארוך

והקריב המקריב. תַּקְרִיבוּ נְסָכִים וּמִנְחָה לְכָל בְּהֵמָה; הַמִּנְחָה כָּלִיל וְהַשֶּׁמֶן נִבְלָל בְּתוֹכָהּ, וְהַיַּיִן לַסְּפָלִים, כְּמוֹ שֶׁשָּׁנִינוּ בְמַסֶּכֶת סֻכָּה (דף מ"ח):

וְהִקְרִיב וְגוֹ׳. טַעַם שֶׁהִגְבִּיל ה׳ בַּנְּסָכִים וּבַשֶּׁמֶן הַמִּנְחָה רְבִיעִית שֶׁמֶן לְעִשָּׂרוֹן שֶׁהֵם שְׁלֹשָׁה לוֹגִין, וּכְמוֹ כֵן רְבִיעִית יַיִן לְנֶסֶךְ, וּבִשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים יְצַו ה׳ שְׁלִישִׁית הַהִין שֶׁמֶן וּשְׁלִישִׁית הַהִין יַיִן שֶׁהֵם אַרְבָּעָה לוֹגִין, וּבִשְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים חֲצִי הַהִין שֶׁמֶן וַחֲצִי הַהִין יַיִן שֶׁהוּא שִׁשָּׁה לוֹגִין, שֶׁעוֹלֶה כְּפִי הַחֶשְׁבּוֹן שְׁנֵי לוֹגִין לְעִשָּׂרוֹן בֵּין בְּמִנְחַת שְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים בֵּין בְּמִנְחַת שְׁלֹשָׁה עֶשְׂרוֹנִים, וְלָמָּה בְּמִנְחַת עִשָּׂרוֹן הִצְרִיךְ ה׳ שְׁלֹשָׁה לוֹגִין? עַל דֶּרֶךְ מַה שֶׁכָּתוּב בַּמִּשְׁנָה בִּמְנָחוֹת (קז.) וּכְתָבוֹ רַמְבַּ״ם בְּפֶרֶק י״ז מֵהִלְכוֹת מַעֲשֵׂה הַקָּרְבָּנוֹת וְזֶה לְשׁוֹנוֹ: מִתְנַדֵּב אוֹ נוֹדֵר אָדָם יַיִן בִּפְנֵי עַצְמוֹ וְאֵין מִתְנַדְּבִין לוֹג יַיִן וְלֹא שְׁנֵי לוֹגִין, שֶׁאֵין בַּנְּסָכִים לֹא לוֹג וְלֹא שְׁנַיִם, עַד כָּאן. וְהוּא טַעַם הַכָּתוּב שֶׁלֹּא נָתַן לְעִשָּׂרוֹן שְׁנֵי לוֹגִין הֲגַם שֶׁהִסְפִּיק בִּשְׁנֵי עֶשְׂרוֹנִים שְׁלִישִׁית הַהִין שֶׁהֵם אַרְבָּעָה לוֹגִין, לְהָעִירְךָ שֶׁאֵין קָרְבָּן מֵהַיַּיִן מִשְּׁנֵי לוֹגִין.

והקריב המקריב רבי נתן אומר זה בנין אב לכל המתנדב במנחה שלא יפחות מעשרון ולוג שמן.