וְהָיָ֕ה בַּאֲכָלְכֶ֖ם מִלֶּ֣חֶם הָאָ֑רֶץ תָּרִ֥ימוּ תְרוּמָ֖ה לַיהוָֽה׃
מלבי"ם
מלחם הארץ ממה שלא אמר מתבואת הארץ כמ"ש (יהושע ה׳:י״ב) ויאכלו מתבואת ארץ כנען או מפרי הארץ, למד שצריך שיהיה לחם דוגמת המצה שלמד (במכלתא סי' נג ופסחים לה ומנחות ע') שדוקא מחמשת המינים שבאים לידי חימוץ:
העמק דבר
באכלכם. דוקא אכילתכם. ולא מאכל בהמה. וכדתנן במס׳ חלה עיסת הכלבים בזמן שאינה ראוי׳ לאכילת אדם פטורה מן החלה: