אֵת֩ כָּל־אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה אֲלֵיכֶ֖ם בְּיַד־מֹשֶׁ֑ה מִן־הַיּ֞וֹם אֲשֶׁ֨ר צִוָּ֧ה יְהוָ֛ה וָהָ֖לְאָה לְדֹרֹתֵיכֶֽם׃
רש"י
את כל אשר צוה וגו'. מַגִּיד שֶׁכָּל הַמּוֹדֶה בַּעֲ"זָ כְּכוֹפֵר בְּכָל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ וּבְכָל מַה שֶּׁנִּתְנַבְּאוּ הַנְּבִיאִים, שֶׁנֶּאֱמַר מן היום אשר צוה ה' והלאה:
רשב"ם
את כל אשר צוה ה' אליכם ביד משה - את הכל יעברו בשוגג. וזהו עבודת גילולים שהעובדה כופר בכל המצות.
העמק דבר
את כל אשר צוה ה׳ אליכם ביד משה. היינו תורה שבע״פ שלא היה דבור מפורש אלא בצווי וכדאי׳ בברכות ד״ה ואתנה לך את לחת האבן והתורה והמצוה. המצוה זו משנה. וכתיב כל אשר צוה דבזה ג״כ נכלל שני אופני תורה שבע״פ. חדא הלכות המקובלות מהקב״ה. שנית מה שהעלה משה בעמלו ע״פ י״ג מדות ופלפול הלכה. וכמו שביארנו בארוכה ריש ספר דברים מקרא ככל אשר צוה ה׳ את משה יע״ש. והיינו לשון ביד משה דמפרש בגמ׳ כריתות דף י״ג זו גמרא. ופי׳ בכח משה ועמלו ומכ״מ הוא בסיעתא דשמיא: