במדבר טז:א מפרשים: דברי דוד, רש"י ואלשיך

ויקח קרח, פרשה זו יפה נדרשת. לכאורה קשה שיש איסור בלשון זה שהרי ארז"ל שאסור לומר הלכה זו נאה הלכה זו אינה נאה, דא"ל דדוקא תרווייהו יש איסור לומר, ז"א דהא הלכה זו אינה נאה לחוד יש איסור, אלא ע"כ דה"ק כשם שאסור לומר הלכה זו אינה נאה כך אסור לומר הלכה זו נאה, דמתוך זה משמע שהלכות אחרות אינם נאים ח"ו וא"כ למה אמר רש"י פרשה זו כו' וי"ל דגם כאן יש מיעוט דבשאר מקומות יש ב' דרכים האחד לפי פשוטו והשני לפי המדרש אבל כאן אין כאן אלא דרך אחד דהמדרש הוא פשוטו שאין כאן פשוטו רק המדרש הוא יפה נדרש אפי' לפי פשוטו, דאין שום פירוש על ויקח מה לקח לפי פשוטו:

ויקח קרח. פָּרָשָׁה זוֹ יָפֶה נִדְרֶשֶׁת בְּמִדְרַשׁ רַבִּי תַנְחוּמָא:

ויקח קרח וכו'. ראוי לשים לב. (א) מה לקח כי אין המפרשים יוצאים ידי חובת הלשון ושתהיה הלקיחה מפורשת בכתוב ורז"ל אמרו שלקח טענת ציצית טלית שכולה תכלת וכו' ובית מלא ספרים אם פטורה מן המזוזה והוא שדרשו הסמיכות שלקח מענין סוף הפרשה הסמוכה ותוספת הוי"ו הוא שבא להוסיף שלקח ד"א מעין ציצית והוא המזוזה. (ב) למה לקחו ג' אלה שאומר ודתן ואבירם. (ג) למה ספר יחוסו עד לוי ולא עוד אלא שמה שלא הזכיר את יעקב ארז"ל מפני מה שהתפלל בקהלם אל תחד כבודי והלא על הנזכר אנו מצטערים כ"ש שיזכור גם את יעקב שהוצרך לתת טעם אל מה שלא נזכר. (ד) למה לא צירף עמהם ר"ן אנשים ויאמר ויקח וכו' ואון וכו' ור"ן ויקומו כו'. (ה) באומרו ויקומו וכו' מה עשו בקימה זו שלא נאמר דבר עד הכתוב השלישי ויקהלו וכו' ואם הקימה היתה ליקהל יאמר ויקהלו וכו' ובכלל היא הקימה. (ו) כי בפסוק ויקומו וכו' אינו מזכיר כי אם את משה לבדו ובפסוק ויקהלו מזכיר גם אהרן. (ז) שהל"ל ויקומו אנשים מב"י לפני משה שמשמעו ויקומו הנז' דתן ואבירם וקרח לפני משה ולא יזכיר הר"ן אנשים אחר אומרו לפני משה שנראה שלפני משה ולפני האנשים ההם קמו דתן ואבירם ואון בן פלת. והלא הם והר"ן אנשים גם הם היו הקמים על משה ואהרן. (ח) אומרו רב לכם כאלו היו מבקשים יותר. (ט) כי מה שכל העדה קדושים אינו רב למשה ולאהרן וגם מלת כלם מיותרת. (י) מה הוסיף באומרו ובתוכם ה' על אומרו כלם קדושים. (יא) כי אם הערעור הוא על הכהונה איך יאמר תתנשאו לשון רבים. (יב) אומרו וישמע משה כי אומרו וישמע מיותר. (יג) למה נפל על פניו ולא אמר מיד דבריו שאומר אח"כ וידבר וכו'. (יד) אומרו לאמר שהוא מיותר ומשולל הבנה שלא אמר כדי שיאמרו לאחרים. (טו) שהל"ל וידבר להם וידוע כי קרח ועדתו הם. וגם אומרו ואל מיותר שהל"ל אל קרח ועדתו. (טז) כי באומרו ויודע וכו' נאמר ד"א ג' פעמים. (יז) או' זאת עשו וכו' למה ינתנו מחתות לכלם כ"א לקרח לבדו ינתן כי הוא המבקש כהונת אהרן כי הר"ן אנשים לא באו רק לעוזרו. (יח) אומרו רב לכם מה יתרון עושה להם לאמר רב לכם. (יט) כי אשר נקהלו עליו לא היו מבני לוי כי אם קרח לבדו ואיך יאמר רב לכם בני לוי.