במדבר טז:יט מפרשים: רש"י, קיצור בעל הטורים, משכיל לדוד ומדרש לקח טוב

ויקהל עליהם קרח. בְּדִבְרֵי לֵצָנוּת, כָּל הַלַּיְלָה הַהוּא הָלַךְ אֵצֶל הַשְּׁבָטִים וּפִתָּה אוֹתָם — "כִּסְבוּרִין אַתֶּם שֶׁעָלַי לְבַדִּי אֲנִי מַקְפִּיד? אֵינִי מַקְפִּיד אֶלָּא בִּשְׁבִיל כֻּלְּכֶם, אֵלּוּ בָאִין וְנוֹטְלִין כָּל הַגְּדֻלּוֹת, לוֹ הַמַּלְכוּת וּלְאָחִיו הַכְּהֻנָּה" עַד שֶׁנִּתְפַּתּוּ כֻלָּם (שם):

ויקהל עליהם קרח כמו שנעשה לאהרן כשנמשח ואת כל העדה הקהל:

וירא וכו׳ בא בעמוד ענן. כלו׳ לא מראה שכינה ממש שהרי לא היו ראויים לזה: