וְאִם־בְּרִיאָ֞ה יִבְרָ֣א יְהוָ֗ה וּפָצְתָ֨ה הָאֲדָמָ֤ה אֶת־פִּ֙יהָ֙ וּבָלְעָ֤ה אֹתָם֙ וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁ֣ר לָהֶ֔ם וְיָרְד֥וּ חַיִּ֖ים שְׁאֹ֑לָה וִֽידַעְתֶּ֕ם כִּ֧י נִֽאֲצ֛וּ הָאֲנָשִׁ֥ים הָאֵ֖לֶּה אֶת־יְהוָֽה׃
פני דוד
וְאִם־בְּרִיאָה יִבְרָא יְהוָה וּפָצְתָה הָאֲדָמָה אֶת־פִּיהָ וּבָלְעָה אֹתָם וְאֶת־כָּל־אֲשֶׁר לָהֶם וְיָרְדוּ חַיִּים שְׁאֹלָה־וִידַעְתֶּם כִּי נִאֲצוּ הָאֲנָשִׁים הָאֵלֶּה אֶת־יְהוָה:
פני דוד
ופצתה האדמה את פיה וכו'. בס' אמרי נועם כתב דהטעם כמו כפיית ההר כשלא רצו לקבל התורה וכן עתה שפקרו נבלעו בארץ עכ"ד ואפשר להרחיב הענין במ"ש בתנחומא פ' נח דמה שלא רצו ישראל לקבל היה תורה שבעל פה. וא"כ בהר סיני שרצו בתורה שבכתב היה עונשם לכפות עליהם ההר אך אלו שכפרו גם בתורה שבכתב גדל עונשם שלא ישארו במקומם ויכס עליהם ההר כמעמד ה"ס. רק תבלעמו ארץ. דכפית ההר יש דוגמתו במפולת וכיוצא אבל אלו שכפרו בכל צריך שיהיה ענינם משונה כמו שאמר משה רבינו ע"ה:
מדרש לקח טוב
ויאמר הנה אנכי כורת ברית וגו׳ אשר לא נבראו בכל הארץ ובכל הגוים. זו פתיחת פי הארץ, שנאמר ואם בריאה יברא ה׳ (במדבר טז ל).