וַיֹּ֥אמֶר אֲלֵהֶ֖ם מֹשֶׁ֑ה עִמְד֣וּ וְאֶשְׁמְעָ֔ה מַה־יְצַוֶּ֥ה יְהוָ֖ה לָכֶֽם׃ (פ)
מדרש לקח טוב
פס'. ויאמר אליהם משה עמדו ואשמעה. ראויה היתה פרשת טמאים שתאמר אלא שזכו טמאים שתאמר על ידם מלמד שמגלגלין זכות על ידי זכאי:
נתינה לגר
מה יצוה ה' לכם, מה דאתפקד מן קרם ה' על דילכון. על אודות הנוסחא "דאתפקד" עי' באוג"ר ובס' לחם ושמלה, ולא ת' כפשוטו "לכון" שטמאים היו ולא יצוה ה' להם ממש, וע' בפסחים (צ' ע"ב) בתוד"ה שאל, דא"כ יכולים היו לטבול ולאכול ולכן היה עיקר הצווי על אחרים.
רבנו בחיי
עמדו ואשמעה מה יצוה ה' לכם. פירוש רש"י ז"ל המתינו לי פתח אהל מועד ואשיב לכם מענה, אשרי ילוד אשה שכך מובטח לו. ונראה שהיה ראוי לומר מה ידבר ה' אלי, ומפני ענותנותו לא אמר כן. ומה שאמר ואשמעה בתוספת ה"א, יתכן שירמוז לה"א אחרונה שבשם, הוא הקול הנאמר בו (שמות ט״ו:כ״ו) אם שמוע תשמע בקול ה' אלהיך שתעשה הישר בעיני ה', וכן אמר בכאן כי מן הה"א ישמע מה יצוה ה'. ואונקלוס ירמוז לזה, שאמר מה דאתפקד מן קדם ה', אמר זה כנגד השגתן של ישראל.