במדבר ט:טו מפרשים: זרע קודש, רש"י, אלשיך וקיצור בעל הטורים

וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן לאוהל העדות כו' להבין ענין סמיכת זאת הפרשה לפרשה הקודמת שמדברת מענין קרבן פסח ובשגם שמתחלת וביום הקים את המשכן וכאילו היתה כבר מדברת איזה ענין מזה ולא כמתחיל לספר ענין חדש וגם להבין מה תועלת בזה הסיפור שכבר עבר ומה הדרך לעבודתו ית' שנלמוד מזה הסיפור ולהבין הרמז שפי' התרגום יונתן ויש אשר יהי' הענן ימים מספר על המשכן ופי' שבעת יומין שבעתא כו' רק הענין הוא כי אכילת קרבן פסח מרומז בו עניני שלימותינו ולכן ועצם לא תשברו בו רק יהי' שלם ואפי' במלבושים הי' צריך ללבוש בשלימות בשעת אכילתו כמ"ש ונעלכם ברגליכם ומקלכם בידכם כי היינו ראוים ביצמ"צ לבוא אח"כ לתכלית השלימות וכן הי' כוונת משה שיכניסנו לא"י ונלך למערת המכפילה ומשם לג"ע ולבוא לתכלית שלימות כוונתו ית' בבריאות האדם אך לא נגמר הענין כן כמ"ש עד שהמלך במסיבו נרדי נתן ריחו וע"ז אמר ית' אני אמרתי אלקים אתם ובני עליון כולכם כו' כי ע"י עוונות נעשה מסך המבדיל בינינו לבינו ית' ולא השגנו תכלית השלימות עד לעתיד שנשיג תכלית השלימות והגם שנתן לנו ית' אח"כ לעשות משכן שמרמז על תיקון כל זה כי המשכן הי' רומז על תיקון האדם ומשכן לאוהל העדות רומז שהאדם יהי' משכן לתוה"ק ויקדש שיעור קומתו לדמות צורה ליוצרה כמ"ש בתחילת הפרשה על ענין המנורה שהמשכן וכליו רומז לכ"ז לבוא לתכלית השלימות (ומשכן לאוהל העדות רומז שהאדם יהי' משכן להתורה הקדושה) לזה אחר שדיבר הכ' מעניני פסח שהי' ראוי לבוא לתכלית השלימות ולא נגמר אמר אח"כ שגם בענין המשכן הי' כן כי וביום הקים את המשכן כסה הענן את המשכן הגם שבאמת זה הענין הי' קדוש מאוד עכ"ז אנו רואין שענן הוא דבר המחשיך ומכסה את האור ומרמז לנו שלא נגמר תכלית השלימות עדיין והתועלת לנו מזה הסיפור לעבודתו ית"ש הוא מרמז שהגם שבא לאדם איזה התעוררות יראת שמים בא מסך המבדיל שנעשה ע"י העוונות וכדומה מסכים המבדילים ע"י פניות ומכסה ומסתיר האור של יראת שמים וכסה הענן את המשכן לאוהל העדות והעצה היעוצה ע"ז שצריך האדם מקודם לשבור המסכים המבדילים ולעשות תשובה על העבירות והעיקר להיות סור מרע ויתקן מדותיו שלא יהי' בהם איזה פגם עוד ח"ו כי לולא זאת אין מקום לבוא כלל למעלת המקודשים רק אחר הסרת לבושים צואים וחלאת הטומאה ומשבר את המסכים המבדילים והעננים הנ"ל ולא יהי' לבו מלא פניות ומרמה וכל זמן שרואה שלבו מלא פניות ומרמה וא"א לו לעשות לשמו ית' לא ילך אז בגדולות ובנפלאות לעשות טוב במדריגות הצדיקים אשר הולכים לפני האלקים כיון שעדיין א"א לו לעשות עבודתו באמת ובשלימות לכן עתה זהו בעצמו עבדות השי"ת מה שלא ילך בגדלות ונפלאות כדי שלא יתן כח בס"א שאינה סרה עדיין מאתו ואינו מנוקה ממנה ועיקר כלל הענין הוא שיתקן מקודם מדותיו לפי מדריגתו שעומד בה שיהי' מדותיו מתוקנים בשלימות לפי מדריגה זו ואח"כ יגדור א"ע בגדרים טובים להיות נשמר שלא יקרב אליו עוד שום דבר קליפות וס"א ויזכך חומרו מגשמיות ואז כשישלים תיקון המדות והזדככות הראוי לפי מדריגתו ילך למדריגה שאחרי' וכן תמיד וכ"ז רמזה לנו תורתינו הקדושה בענין הנ"ל כי ידוע שורש המסעות שנסעו ישראל במדבר הי' שנסעו ממדריגה למדריגה ובכל מסעי' הי' נוסעים למדריגה אחת וכן ממדריגה למדריגה והשמיענו הכ' כאן שבכל מדריגה תיקנו המדות לפי מדריגה זאת ולא נסעו מקודם למדריגה אחרת כל זמן שראו שהענן הוא המסך המבדיל הוא עוד על המשכן במדריגה זאת וז"ש הכתוב וכל ימי אשר ישכון הענן על המשכן יחנו בנ"י עד יום העלותו יהרסו אל ה' ואמר.

המשכן לאהל העדת. הַמִּשְׁכָּן הֶעָשׂוּי לִהְיוֹת אֹהֶל לְלוּחוֹת הָעֵדוּת:

וביום הקים את המשכן וכו' ראוי להעיר אומרו לאהל העדות שהוא מיותר גם הל"ל באהל העדות. ועוד אומרו כן יהיה תמיד וכו' הל"ל היה תמיד. ועוד אומרו ולפי העלות וכו' ואחרי כן וכו' כי מהראוי יאמר ובהעלות ולא יאמר ולפי וגם אומרו ואחרי כן הוא מיותר ובלתי מובן. ועוד אומרו כל ימי אשר ישכן הענן וכו' הוא מיותר שהרי הוא אומר ובמקום אשר ישכן וכו'. ועוד אומרו ובהאריך וכו' ולא יסעו כי הנה בכלל אומרו כל ימי אשר ישכן וכו' הוא. ועוד אומרו בינתים ושמרו וכו' הוא מיותר ובלתי מובן וכן כל הד' פסוקים שאחר זה הם מכופלים ומיותרים ובלתי מסודרים בזמני הנסיעות ע"י העלות הענן וכן אומרו את משמרת ה' שמרו ואומרו שהיה על פי ה' ביד משה מי לא ידע בכל אלה.