וְכִֽי־יָג֨וּר אִתְּכֶ֜ם גֵּ֗ר וְעָ֤שָֽׂה פֶ֙סַח֙ לַֽיהוָ֔ה כְּחֻקַּ֥ת הַפֶּ֛סַח וּכְמִשְׁפָּט֖וֹ כֵּ֣ן יַעֲשֶׂ֑ה חֻקָּ֤ה אַחַת֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם וְלַגֵּ֖ר וּלְאֶזְרַ֥ח הָאָֽרֶץ׃ (פ)
רש"י
וכי יגור אתכם גר ועשה פסח. יָכוֹל כָּל הַמִּתְגַּיֵּר יַעֲשֶׂה פֶסַח מִיָּד, תַּ"ל "חֻקָּה אַחַת" וְגוֹ', אֶלָּא כָּךְ מַשְׁמָעוֹ — "וְכִי יָגוּר אִתְּכֶם גֵּר" וּבָא לַעֲשׂוֹת פֶּסַח עִם חֲבֵרָיו, "כְּחֻקַּת הַפֶּסַח וּכְמִשְׁפָּטוֹ יַעֲשֶׂה" (ספרי):
ברטנורא
כי יגור ועשה פסח יכול כל המתגייר יעשה פסח מיד וכו' קשה שהרי כבר כתב דבר זה בפרש' בא אל פרעה ולמה חזר ושנאו י"ל דבא ללמד על גר שנתגייר בין פסח ראשון לפסח שני שחייב לעשות פסח שני דהוה ליה כמו שהיה בדרך רחוקה ולכך שנאו הכתו':
מלבי"ם
וכי יגור אתכם גר מאמר זה הובא גם במכלתא (סי' צז) עמ"ש גבי פסח ראשון וכי יגור אתך גר, ושם בארתי עפ"י הכלל שבידי שיש הבדל בין לשון הגר בתוככם ובין הגר אתכם, שהגר אתכם מורה שנתגייר מקרוב, והלמוד הראשון שלא יעשה פסח ראשון למד מפ' בא, והלמוד השני שלא יעשה פסח שני למד מפה, וסתמא זו כר' נתן (בפסחים דף צג) שגר שנתגייר בין שני פסחים פטור מפ"ש, ומ"ש אין לי אלא הפסח ששוה גר לאזרח התבאר בארוכה בהתו"ה ויקרא (סי' קצא):