וּבְהַאֲרִ֧יךְ הֶֽעָנָ֛ן עַל־הַמִּשְׁכָּ֖ן יָמִ֣ים רַבִּ֑ים וְשָׁמְר֧וּ בְנֵי־יִשְׂרָאֵ֛ל אֶת־מִשְׁמֶ֥רֶת יְהוָ֖ה וְלֹ֥א יִסָּֽעוּ׃
זרע קודש
ושמרו את משמרת ה' ולא יסעו שמה שלא הי' נוסעים למדריגה אחרת ולא הלכו בגדולות ומדריגות כל זמן שלא שברו את המסכים והעננים המבדילים במדריגה זאת זה נקרא משמרת ה' שבזה בעצמם עובדי' את השי"ת שאין מניחים מדריגתם לילך למעלה הימנה כו' שלא תקנו המדריגה זאת שעומדים בה עצמם ומדותיהם בשלימות וז"ש ויש אשר יהי' הענן ימים מספר על המשכן המדות נקראים ימים מספר כי כ"א מהמדות כלול מכל השבעה ואח"כ ג"כ כלולים זה בזה למשל חסד שבחסד שבחסד וגבורה שבחסד שבחסד וכן אח"כ עד"ז בכל המדות עד אין סוף ותכלית ולכן נקראים ימים מספר שבכל פעם שבא למדריגות הכללות של שבעה צריך לספור עוד אלו הז' מדות בכללות שעומד בה ולעבוד בבחי' זאת את השי"ת ולכללם יחד ואח"כ למדריגה שאחרי' בפרטות הימים מספר וזה שפי' התרגום יהונתן שבעת יומין שבעתא שתמיד אלו הז' כלולים עוד משבעה עד אין סוף ואמר שאם הי' הענן המסך המבדיל על הימים מספר המדות שהם עדיין אינם מתוקנים כראוי ולא יסעו למדריגה שאחרי' עד יום העלותו שיתקנו כנ"ל.
מלבי"ם
ובהאריך הענן וכו' ויש אשר יהיה הענן וכו' עוד מודיע דבר אחד, שע"י שנסיעתם וחנייתם במק"א היה נגבל ע"י צווי ה' ופקודתו נחשב להם תמיד כמקיימים מצות ה' וקבלו עליהם שכר, והיה בזה הבדל בין עת החניה ובין עת הנסיעה, שבעת החניה קיימו מצות ה' בשב וא"ת במה שלא נסעו מן המקום בלא רשות וקיימו מצות ל"ת, וזה נחשב להם לזכות כי ישב ולא עבר עבירה נותנים לו שכר כעושה מצוה, וז"ש ובהאריך הענן ימים רבים שאז לא קיימו מ"ע בקום ועשה, בכ"ז נחשב להם לזכות במה ששמרו את משמרת ה' ולא יסעו שהשמירה הוא תמיד במצות ל"ת והיה להם זכות מה ששמרו מצות ל"ת שלא יסעו, ויש אשר יהיה הענן ימים מספר, אז היה להם זכות אחרי שקיימו שני מ"ע [א] בעת החניה שעל פי ה' יחנו בכל פעם, [ב] בעת הנסיעה שעל פי ה' יסעו ומ"ע גדולה ממצות ל"ת כי הוא בקום ועשה:
מדרש לקח טוב
פס'. ובהאריך הענן. ושמרו בני ישראל. נאמר כאן שמירה ונאמר בשבת שמירה מה להלן חייב מיתה אף כאן חייב מיתה. וכן הוא אומר (במדבר י״ד:מ״ד) ויעפילו לעלות אל ראש ההר וכתב (שם) וירד הכנעני היושב בהר ההוא לקראתם ויכום ויכתום: