וְיֵ֞שׁ אֲשֶׁר־יִהְיֶ֤ה הֶֽעָנָן֙ מֵעֶ֣רֶב עַד־בֹּ֔קֶר וְנַעֲלָ֧ה הֶֽעָנָ֛ן בַּבֹּ֖קֶר וְנָסָ֑עוּ א֚וֹ יוֹמָ֣ם וָלַ֔יְלָה וְנַעֲלָ֥ה הֶעָנָ֖ן וְנָסָֽעוּ׃
אבי עזר
או יומם ולילה וגו'. ובסוף פרשת פקודי מחזק הרב דבריו מדכתיב ואש תהיה לילה בו ולא אבה הרב לפרש שם בכל מסעיהם כדברי רש"י ז"ל ומה שכתב הרב שם והאומר זה יפרש וגו' צריך לגרוס והחולק על זה עיין שם. ולכאורה דבריו סותרין שכתב כאן יום ולילה כמשמעו הוא עיין פרשת בשלח בפסוק לא ימיש:
מלבי"ם
ויש אשר יהיה עתה יספר עמן אחר להראות צדקת העם ואמונתם בה' ובמשה עבדו כמ"ש זכרתי לך חסד נעוריך וכו' לכתך אחרי במדבר, ספר בזה איך עמדו בזה בכמה נסיונות, שיש אשר יהיה הענן מערב וער בקר שלא עמדו במק"א רק לילה אחד, ואז בודאי לא הקימו את המשכן שבלילה אין מקימין אותו כמ"ש וביום הקים את המשכן ולא בלילה כמ"ש בשבועות (דף טו), ובזה היה להם להתרעם שלא יתן להם מנוחה אף יום אחד ותמול בואם והיום יניעם ללכת, ובכ"ז כשנעלה הענן בבקר ונסעו, או יומם ולילה ואז הקימו את המשכן, אבל העם לא גמרו להקים אהליהם ביום אחד, והיה להם להתלונן על טרחם הקצתי הזה שהיה בחנם:
מנחת שי
מערב עד בקר. בתיקון ס"ת ישן מערב עד בקר. במפתח ועד ע"כ ובכל ספרינו בלא וא"ו: