וַיִּקְרָ֛א שֵֽׁם־הַמָּק֥וֹם הַה֖וּא תַּבְעֵרָ֑ה כִּֽי־בָעֲרָ֥ה בָ֖ם אֵ֥שׁ יְהוָֽה׃
מדרש לקח טוב
פס'. ויקרא שם המקום ההוא תבערה כי בערה בם אש ה', אמר להם אם עשיתם תשובה תהא שוקעת ואם לאו תהא בוערת בהם שנאמר כי בערה בם אש ה':
רמב"ן
וְטַעַם וַיִּקְרָא שֵׁם הַמָּקוֹם הַהוּא תַּבְעֵרָה – לַמָּקוֹם אֲשֶׁר יָרְדָה בּוֹ הָאֵשׁ בִּקְצֵה הַמַּחֲנֶה קָרְאוּ כֵן, וְלֹא נָסְעוּ מִן הַמָּקוֹם הַהוּא, רַק בַּחֲנָיָה הַהִיא הִתְאַוּוּ תַאֲוָה, וְקָרְאוּ שֵׁם הָעִיר אוֹ הַמָּקוֹם קִבְרוֹת הַתַּאֲוָה:
הטור הארוך
ויקרא שם המקום ההוא תבערה. פי הרמב"ן למקום שירדה בו האש בקצה המחנה קראו כן ולא נסעו מן המקום ההוא כי באותה חניי' עצמה התאוו תאוה וקראו שם העיר או שם המקום כולו קברות התאוה: