וְעַתָּ֛ה נַפְשֵׁ֥נוּ יְבֵשָׁ֖ה אֵ֣ין כֹּ֑ל בִּלְתִּ֖י אֶל־הַמָּ֥ן עֵינֵֽינוּ׃
תיבת גמא
אגדה. עם גפ"ת. בלתי אל המן עינינו כו' דברו לה"ר על המן ועל א"י בשלוח המרגלים כמו שהוכיחן בין תפל ולבן כו' וכמה קשה עבירה זו שבא לידי רציחה לישנא בישא הורג תליתאי ומעשה נוב עיר הכהנים יוכיח. וכמו שמצינו במ"ע לקדש א"ע בקשוט במחשבה לידע שיש ה' ובדיבור ק"ש ויציאת מצרים ולעסוק בדברי תורה ובמעשה המצות. כן ח"ו יכול האדם לטמא א"ע בהרהור קשה הרהורי עבירה מעבירה הפרש יש בין מחשבה רעה באונס ובין הרהור שמהרהר במחשבה זו מרצון ולפעמים ע"י הרהור בא לידי מעשה א"ת ביום ויבוא לידי טומאת קרי בלילה ונולד מהם נגעי ב"א ח"ו ע"ז ידוו אף איש צדיק כי א"א להנצל מזה בקושי יעזוב רשע דרכו ואיש צדיק און כח בפועל הבא ע"י מחשבותיו. ודיבור רע לה"ר ואונאת דברים בלאו ולפעמים לוקה על דיבור כמו נשבע וממיר ומקלל חבירו בשם. ומעשים רעים בוא וראה כמה כח המחשבה שלפעמים מצילה מעונש מלקות הדמיון בזה לאו דבל יראה אם קנה חמץ בפסח י"א שלוקה כמ"ש הר"מ ז"ל וניתוק לעשה תשביתו ומ"ה בביטול בלב סגי לא יראה לך בטל בלבך ולר' יוסי הגלילי דחמץ בפסח שרי בהנאה יכול לבטל אף בפסח דממון וברשותו הוא ומיהו י"ל לריה"ג נשאר קושית הר"ן ז"ל ריש פסחים דברים שבלב אין דברים ול"ש תירוצו דבגילוי דעת סגי דלאו ברשותו הוא דלריה"ג ממון גמור הוא ודיבור תליא אי הפקר עד שיוציא מרשותו. וכן נוקשה למ"ד בלאו וכפירש"י אף בל יראה מטעם שכתב הרשב"ץ ז"ל במאמר חמץ דטעם ב"י דלמא אתא למיכל ה"ה נוקשה ומהני ביטול בפסח למ"ד נוקשה שרי בהנאה לר' אבוהו ובהו"ת הארכתי. וקיי"ל אין לך דבר שעומד בפני תשובה ויעסוק בתורה מרפא לשון עץ חיים ובפרט יום שבת ניתן לדרוש ולעסוק בתורה לא לישב בגנות ולטייל ולדבר דברים בטילים כמו שהאריך רמ"א ז"ל ומעבירות זכיות כשעושה תשובה מאהבה.
אבי עזר
אין כל חסרנו כל דבר. הוצרך הרב לפרש כך כיון דלפי פשוטו משמע אין להם לרוב אבל מיעוט יש להם פירוש בכמה מקומות מלת כל לאו דוקא עיין פרשת מקץ לכן מפרש חסרנו מכל וכל לכן בכל מקום אשר הוזכר אין כל בא המיעוט אחריו בלתי אל המן עינינו להורות שאין להם כלום רק המן וכן ולרש אין כל כי אם כבשה אחת: