שָׁטוּ֩ הָעָ֨ם וְלָֽקְט֜וּ וְטָחֲנ֣וּ בָרֵחַ֗יִם א֤וֹ דָכוּ֙ בַּמְּדֹכָ֔ה וּבִשְּׁלוּ֙ בַּפָּר֔וּר וְעָשׂ֥וּ אֹת֖וֹ עֻג֑וֹת וְהָיָ֣ה טַעְמ֔וֹ כְּטַ֖עַם לְשַׁ֥ד הַשָּֽׁמֶן׃
אבי עזר
ברחיים של יד ולא יתכן להפריד זה השם כי משנים הוא עכ"ל. ידוע למדקדקים משקל שנים כמו ידים שמים כלאים המשקל הזה הוסד על דברים אשר ידוע לכל כי המה שנים לא יותר כמו אזנים. עינים. ידים. ברכים. גם הוסד על דברים שלא יוגמר שלימתן כי אם בשנים כמו כלאים. וכן רחים שיש בה אבנים שנים לכן לא נפרד זה השם לעולם וכן שמים כידוע לבעלי חן וכן מים על משקל שנים כי מצינו מים עליונים ותחתונים וכן תהום עלאה תהום תתאה עיין מסכת תענית פרק א' ופרק ג' וכן ירושלים עיין בבא בתרא פרק ה' אמר רבי יוחנן לא כירושלים של עולם הזה ירושלים של עולם הבא: שם
ברטנורא
וטחנו ברחים לא ירד ברחים ולא לקדרה וכו' אלא משתנה היה טעמו וכו' קשה מה שאמ' רש"י כן הא כתיבי קראי בהדייא וי"ל לפי שהכתו' אינו הולך על סדר המעשה שהרי אין דרך לדוך ולבשל תחלה ואח"כ לעשות עוגות אלא אדרבא עושין עוגות תחלה ואופין בתנור ואח"כ מפרירין או דכין וטוחנין ומבשלים בפרור ומדקא חזינן דשני סדרא ש"מ דלאו דוקא קאמ' אלא משתנה היה טעמו והרי הוא כאלו כתב נראה כאלו נדוך או נטחן: