וְאִם־כָּ֣כָה ׀ אַתְּ־עֹ֣שֶׂה לִּ֗י הָרְגֵ֤נִי נָא֙ הָרֹ֔ג אִם־מָצָ֥אתִי חֵ֖ן בְּעֵינֶ֑יךָ וְאַל־אֶרְאֶ֖ה בְּרָעָתִֽי׃ (פ)
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
ואם ככה את עושה לי הרגני נא הרוג. איתא בילקוט וז"ל אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע אם לא אתן להם הורגים אותי ואם אדבר כנגדם אתה הורגני מכאן ומכאן הרוג אני בבקשה ממך הרוג את ההרוג שנא' הרגני נא הרוג מיד חרה אף הקדוש ב"ה ואמר למשה תן בשר לבני א"ל רבש"ע מאין לי בשר א"ל צפרדעים לא היה לך במצרים כנים לא היה לך במצרים כ"כ היית עשיר א"ל רבש"ע משלך היה לי א"ל במצרים היה לי וכאן לא היה לי היד ה' תקצר עכ"ל והנה י"ל למה לא זכר לו הקב"ה כ"א מכת הצפרדע והכנים והן אמת שהם מכות ראשונות ולהכי נקטוהו אבל עכ"פ יותר טוב היה לתפוס ארבה שהם ראויים לאכילה כמו בשר וכן הערוב שהוא נמי מין בהמה וחיה והוא ממש כמו ששואלים הם. ויובן בס"ד לפרש דהנה ידוע שהטעם שהביא הקב"ה צפרדעים על מצרים כתבו חז"ל הכל בשביל שביטלו אותם מפריה ורביה ולכן מדה כנגד מדה שלח להם הצפרדעים כדי לסרסם וגם מכת הכנים כתבו חז"ל שהביא להם ג"כ בשביל ביטול פריה ורביה שרצו לבטל את ישראל ולכן הביא להם מכת הכנים שאינם פרים ורבים וכנז' במפרשים ז"ל גם ידוע עוד מ"ש המפרשים ז"ל שתפלו על המן ואמרו שהוא ממעט הזרע וממילא תתמעט הפריה ורביה שלהם שאין להם תאות המשגל לשמש ולכן התודה העידה לסתור דבריהם ואמרה והמן כזרע גד הוא והכוונה שאדרבא הוא מרבה הזרע עכ"ד ז"ל וא"כ השתא מאחר שהם היו אומרים שהקב"ה שלח להם דבר שהוא ממעט הפריה ורביה לכן כשהזכיר למרע"ה המכות של מצרים הזכיר לו ב' מכות צפרדעים וכנים כדי לרמוז לו שיוכיח לישראל בשני מכות אלו שהביא הקב"ה על מצרי' בשביל ביטול פריה ורביה שבטלום ואם כ"כ הקב"ה חס על פריה ורביה שלהם שמפני שרצו לבטלם ממנה הביא עליהם כ"כ מכות א"כ כ"ש וכ"ש הוא שלא ישלח להם דבר שהוא ממעט הפ"ור שלהם ואיך תפלו על המן ואמרו שהוא ממעט הפ"ור:
דברי דוד
ואם ככה את עשה לי תשש כחו של משה כו'. מקשים הא קאי על הקב"ה, ויש מתרצים דהיה לו למשה לומר אתה אלא שלא היה בו כח לומר אלא את, וזה שיבוש. ויש לפרש דאת אינו דבוק אל ככה וראייה דיש פסיק בין ככה לאת, וא"כ ה"ק ואם ככה כאשר אתה מראה לי אז את עושה לי, פירוש שאני אהיה כנקבה ועלי יאמר לשון את שאהיה כנקבה. והנכון נראה דהא אין בהקב"ה מצד עצמו ח"ו לומר שיש שינוי בכחו אלא לענין השפעה שמשפיע לתת טובה לבני אדם, וזה תלוי בהמקבלים דהיינו אם הם צדיקים אז הם מוסיפים כח וגבורה לענין, שהקב"ה יוכל להשפיע ואין לו מעצור מצד מדת הדין, משא"כ כשאינם זוכים אז מחלישים כח ההשפעה של רחמים מצד מדת הדין, וא"כ שכח ההשפעה מלמעלה תלויה בכח המקבלים, ע"כ אמר כאן שתש כחו של משה, ובזה נחלש ג"כ הכח של מעלה ולא יוכל להשפיע למטה כביכול שתש כח של מעלה מחמת כח של משה מלמטה שניתש וזה תלוי בזה. כן הוא נכון:
רש"י
ואם ככה את עושה לי. תָּשַׁשׁ כֹּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה כִּנְקֵבָה כְּשֶׁהֶרְאָהוּ הַקָּבָּ"ה הַפֻּרְעָנוּת שֶׁהוּא עָתִיד לְהָבִיא עֲלֵיהֶם עַל זֹאת, אָמַר לְפָנָיו, אִם כֵּן, הָרְגֵנִי תְּחִלָּה: