הֶאָנֹכִ֣י הָרִ֗יתִי אֵ֚ת כָּל־הָעָ֣ם הַזֶּ֔ה אִם־אָנֹכִ֖י יְלִדְתִּ֑יהוּ כִּֽי־תֹאמַ֨ר אֵלַ֜י שָׂאֵ֣הוּ בְחֵיקֶ֗ךָ כַּאֲשֶׁ֨ר יִשָּׂ֤א הָאֹמֵן֙ אֶת־הַיֹּנֵ֔ק עַ֚ל הָֽאֲדָמָ֔ה אֲשֶׁ֥ר נִשְׁבַּ֖עְתָּ לַאֲבֹתָֽיו׃
פני דוד
הֶאָנֹכִי הָרִיתִי אֵת כָּל־הָעָם הַזֶּה־אִם־אָנֹכִי יְלִדְתִּיהוּ כִּי־תֹאמַר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ כַּאֲשֶׁר יִשָּׂא הָאֹמֵן אֶת־הַיֹּנֵק עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּעְתָּ לַאֲבֹתָיו:
פני דוד
כי תאמר אלי שאהו בחיקך וכו'. אפשר לפ' דהכונה דבמדבר הי"ל דבר קשה להנהיגם ואם תרצה שאנהיג' יהיה כאשר ישא האומן דמסתמא יש לפרנסו אף אני כי תאמר אלי שאהו בחיקך יהיה כאשר ישא האומן שיש בידו למלאות רצונו וזה יהיה על האדמה וכו' אבל הכא מאין לי בשר וכו'
מדרש לקח טוב
ויצעק משה אל ה׳ לאמר. אמר לפניו רבונו של עולם בינך ובינם אני אהרג, אתה אומר אל תקפיד כנגדם, שנאמר כי תאמר אלי שאהו בחיקך (במדבר יא יב), והם בקשו להרגני, בוא וראה שבחו של משה רבינו שלא ביקש לטורדם, אלא בקש רחמים עליהם, כאן הקב״ה ממיך ומשה מגביה, שנאמר עוד מעט וסקלוני, ולהלן הקב״ה מגביה, שנאמר הניחה לי ויחר אפי (שמות לב י), ומשה ממיך, דכתיב ויחל משה (שם שם יא).
רש"י
כי תאמר אלי. שֶׁאַתָּה אוֹמֵר אֵלַי שָׂאֵהוּ בְחֵיקֶךָ; וְהֵיכָן אָמַר לוֹ כֵן? "לֵךְ נְחֵה אֶת הָעָם" (שמות ל"ב), וְאוֹמֵר "וַיְצַוֵּם אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל" (שם ו') — עַל מְנָת שֶׁיִּהְיוּ סוֹקְלִים אֶתְכֶם וּמְחָרְפִים אֶתְכֶם (ספרי):