וְיָרַדְתִּ֗י וְדִבַּרְתִּ֣י עִמְּךָ֮ שָׁם֒ וְאָצַלְתִּ֗י מִן־הָר֛וּחַ אֲשֶׁ֥ר עָלֶ֖יךָ וְשַׂמְתִּ֣י עֲלֵיהֶ֑ם וְנָשְׂא֤וּ אִתְּךָ֙ בְּמַשָּׂ֣א הָעָ֔ם וְלֹא־תִשָּׂ֥א אַתָּ֖ה לְבַדֶּֽךָ׃
מדרש לקח טוב
עשר ירידות נאמר, א', וישמעו את קול ה׳ אלהים מתהלך בגן (בראשית ג ח). ב׳, וירד ה׳ לראות את העיר (שם יא ה). ג', ארדה נא ואראה (שם יח כא), ד׳, אנכי ארד עמך מצרימה (שם מו ד). ה׳, וארד להצילו (שמות ג ח). ו׳, וירד ה׳ בענן (שם לד ה). ז׳, וירד ה' על הר סיני (שם יט כה). ח, וירדתי ודברתי עמך (במדבר יא יז). ט׳, וירד ה׳ בעמוד ענן (שם יב ה). י׳, לעתיד, כן ירד ה׳ צבאות (ישעיה לא ד).
רקנאטי
וירדתי ודברתי עמך שם ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם וגו'. בעבור היות נבואת משה רבינו ע"ה כוללת שאר הנביאים כאשר אמר בתעניות מי איכא מידי בנביאי דלא רמזיא משה באורייתא על כן אמר ואצלתי ותרגום אונקלוס וארבי שמשמעותו התפשטות ואצילות ולא חסרון ועל כן המשילו רז"ל הענין הזה כנר הדולק מנר ואין נר ראשון חסר כלום. ועוד יש לפרש כי על כן אמר ואצלתי לרמוז כי נבואת שאר הנביאים נאצלת ממקור נבואת משה רבינו ע"ה כי ידעת כי תורה שבעל פה נאצלת מתורה שבכתב:
דברי דוד
וירדתי, זו אחת מעשר ירידות דקשה ל"ל וירדתי, אל הכוונה דמצינו בחורבן ירושלים בסילוק שכינה דעשר עליות עלתה מלמטה למעלה, ממילא בתחילה כשירדה למטה היו עשר ירידות, וזו היא הכוונה של עשר ירידות עד שבאה למטה לכבודן של ישראל, כנ"ל: