לֹ֣א י֥וֹם אֶחָ֛ד תֹּאכְל֖וּן וְלֹ֣א יוֹמָ֑יִם וְלֹ֣א ׀ חֲמִשָּׁ֣ה יָמִ֗ים וְלֹא֙ עֲשָׂרָ֣ה יָמִ֔ים וְלֹ֖א עֶשְׂרִ֥ים יֽוֹם׃
שפתי כהן
יום יומים ימים ימים יום ימים. הם י', כנגד עשרת ימי תשובה שמתענים בהם:
מלבי"ם
לא יום אחד תאכלון ולא לבד שתאכלו כי גם תתמידו לאכלו ימים רבים עד חדש ימים עד אשר יצא מאפכם והגם שיהיה לכם לזרא שבזה בודאי סרה התאוה מכל וכל בכ"ז לא תתחרטו, וזה אות נאמן כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם שסבת החטא לא היה תאות הבשר רק התמוטטות השכל והאמונה בה' ובתורתו, ואף שכפי הנגלה מדבריכם בכיתם בעבור הבשר, אבל לפניו שהוא יודע תעלומות לב לפניו בכיתם לאמר למה זה יצאנו ממצרים הוא יודע שעקר בכיתכם היה על שיצאתם ממצרים ששם הייתם חפשים מעול תורה ומצות ונכנסתם במוסרת הברית לשמור את כל דברי התורה ומצותיה:
מדרש לקח טוב
פס'. לא יום אחד תאכלון ולא יומים עד חדש ימים. הרי אלו חמשה זמנים כנגד חמשה מינים. את הקשואים ואת האבטיחים ואת החציר ואת הבצלים ואת השומים. הכשרים היו מתמצים על מטותיהן ואה״כ מתים. אבל הרשעים הבשר עודנו בין שניהם. והיה לכם לזרא. שתהיו מרחיקין אותו יותר ממה שהייתם מקרבין אותו. יען כי מאסתם את ה' אשר בקרבכם וגו'. לא די לכם ששכנתי שכינתי ביניכם אלא מרגיזין אתם אותי בדבריכם: