במדבר יא:כו מפרשים: שפתי כהן, מגלה עמוקות, דברי דוד ורש"י

וַיִּשָּׁאֲר֣וּ שְׁנֵֽי־אֲנָשִׁ֣ים ׀ בַּֽמַּחֲנֶ֡ה שֵׁ֣ם הָאֶחָ֣ד ׀ אֶלְדָּ֡ד וְשֵׁם֩ הַשֵּׁנִ֨י מֵידָ֜ד וַתָּ֧נַח עֲלֵיהֶ֣ם הָר֗וּחַ וְהֵ֙מָּה֙ בַּכְּתֻבִ֔ים וְלֹ֥א יָצְא֖וּ הָאֹ֑הֱלָה וַיִּֽתְנַבְּא֖וּ בַּֽמַּחֲנֶֽה׃

שפתי כהן

בכתובים. בכתבים כתיב, היו כתובים בפתקים ולא היו רוצים ליכנס בשררה, מתוך ענוה שהיתה בהם:
שאל רבBookmarkShareCopy

מגלה עמוקות

והמה בכתובים. שהרי מתנבאים על מלחמת גוג ומגוג וניתנה נבואה שלהם לכתוב לדורות שהם מן אותן מ"ח ניצוצות שנוטפין בג"ע בכל יום כמבואר בזוהר והם סוד מ"ח קרשים של משכן שהוא דוגמת גן ד' ז"ס מתנבאים במ"חנ"ה הם היו מן מ"ח נ"יצוצות ה"גן ר"ת מחנ"ה או שלפי שע' זקנים מצד נ"צח ה"וד והם מן מ"ח הרי סוד מ"חנ"ה הם מתוך מ"ח וע' זקנים היו מהנבאים מצד נ"ה שבזכר על יד משה בעלמא דדכורא ואלדד ומידד נשארו במחנה בעלמא דנוקבא מצד ח"ג זרועות שבה וז"ס ותנח עליהם הרוח שהוא הרוח הקודש שהיא המלכות והמה בכתובים שנתנבאו מצד זרועות הכלה שהם כתובים ולזה איתא בתיקונים כי הכתובין רומזין לזרועות והכוונה לזרועות הכלה שהם נגד נ"ה שבזכר כי מצד הנקיבה הם כתובים רוח הקודש מלכות ומצד הזכר נביאים נ"ה שוקין דנבואה בעולם הזכר. וע"ז הדרך באמוראים ותנאים (מיכה ו) והאיתנים מוסדי ארץ 'נ'ה'י שבזכר מוסדי ארץ כי נמשכין מהם ח'ג'ת זרועותיהם שבה והם אמוראים ובזוהר יהושע אתנבא מהודו של משה שהוא דרגא חמישאה. מי יתן עם י"י יהיו נביאים כי יתן י"י בעצמו רוח עליהם לא מעלמא דנוקבא. אם ככה את עושה לי מעלמא דנוקבא. ויהי העם כמתאוננים רע על משה שהיה דרגא דטוב (משלי כ) גם במעלליו יתנכר נער ותרא אותו כי טוב הוא א' הרגני נא הרוג ואל אראה ברעתי ובזה נתקנאו מרים ואהרן שגם הם מסטרא דטוב באומרו לשום כל המשא עלי וכי כל דרגין תלויין בי' הלא גם בנו דבר י"י לכן נלקת במצורע מוציא רע:
שאל רבBookmarkShareCopy

דברי דוד

והמה בכתובים כו' שבעים ושתים פתקין בס' ק"מ העתיק וז"ל, וא"ת למה הוצרך לע"ב פתקין לא היה ליטול רק י"ב ולכתוב על עשרה ששה ששה זקנים ועל שתים חמשה זקנים וכל נשיא יקח פתק ומי שיעלה בידו פתק של חמשה לא יברור משבט שלו רק ה' זקנים. ושמא י"ל א"כ אותו שבט שיעלה בידו ה' יהיה גנאי לכל השבט אבל עכשיו לא נתבזה רק אותו זקן לחוד שנטל פתק חלק ע"כ ולי נראה לתרץ דכל מי שיש לו זכות בפתק שלו צריך שיהיה נכתב באותו פתק מהו הזכות, כגון לעיל בפרשת נשא לענין פדיון בן לוי כתוב בפירוש בפתק שלו בן לוי, וכן כאן שצריך שיהיה כתוב בפתק שלו הזכות דהיינו זקן, ואם לא יהיו רק י"ב פתקין יהיה כתוב בכתב ששה ותו לא, ואין מפורסם מהו ששה לאיזה ענין הוא. ועי"ל אילו היה כל נשיא נוטל פתק אין שייך לומר על מי שנטל פתק של ה' לא חפץ המקום בך הא ודאי עכ"פ חפץ ה' בשבטו אלא שאין לו אלא ה' ועל אלו ה' חפץ המקום בהם, וזה נראה נכון:
שאל רבBookmarkShareCopy

רש"י

וישארו שני אנשים. מֵאוֹתָן שֶׁנִּבְחֲרוּ, אָמְרוּ אֵין אָנוּ כְּדַאי לִגְדֻלָּה זוֹ (עי' סנהדרין י"ז):
שאל רבBookmarkShareCopy

קיצור בעל הטורים

זמין למנויי פרימיום בלבד