וַיֹּאמְר֗וּ הֲרַ֤ק אַךְ־בְּמֹשֶׁה֙ דִּבֶּ֣ר יְהוָ֔ה הֲלֹ֖א גַּם־בָּ֣נוּ דִבֵּ֑ר וַיִּשְׁמַ֖ע יְהוָֽה׃
קיצור בעל הטורים
וישמע ה' וסמיך ליה והאיש משה שדברו עליו בינו לבינם ולא שמע אותם אדם אחר:
משכיל לדוד
הרק אך עמו לבדו וכו׳ דק״ל תרי מיעוטי אך ורק ל״ל. ומשני דה״ק לא די שהנבואה דברה עמנו. אלא שגם כשדיבר עם משה זימנין לא נתייחד עמו לבדו הדיבור אלא גם עמנו יחדיו עמו דהיינו אהרן באופן דאין לו טענה לומר שנבואתו יותר גדולה משלנו ולכך בעי טהרה יתירה שהרי בענין אח׳ ובדיבור אח׳ פעמים היה שלא היה הדיבור עמו לבדו אלא לי ולו שוה: