במדבר יז:יג מפרשים: דברי דוד, רש"י, לבוש האורה ומלבי"ם

ויעמד בין המתים כו' אמר הקב"ה תראו שעוצר המגפה. פירוש דבר זה שהקטורת הוא לפי הראוי של המקבל הן לשכר הן לעונש, ובהכנה תליא מילתא אם מכוין לטובה לריח ניחוח לה' ואין שם עבירה אז יוסיף ברכת ה' תעשיר כמו שאמרו מעשה הקטורת מעשרת הכהן, ואם ח"ו להיפך היה ג"כ להיפך, ומש"ה בנדב ואביהוא, שהיה שם עבירה היה הקטורת להפסד ונראה שזהו פירוש מ"ש רש"י לעיל שמשה אמר שסם המות נתון בקטורת שנשרפו בו נדב ואביהוא, שאין פירושו ח"ו שניתן בו איזה ענין שממית, חלילה למשה לאמר כן דא"כ לא היה הוכחה לבטל דעת קרח ועדתו, אלא הענין הוא כמו שזכרתי והסם המות שנתון בקטורת היינו שהתפלל משה שלא יגין איזה זכות להחולקים עליו לבטל עונש המגיע מקטורת לעוברי עבירה אלא יעשה את שלו כמו שהיה בנדב ואביהוא וזה מבואר בתפלת משה שאמר אל תפן אל מנחתם כמו שכתבתי לעיל, וזה נכון בס"ד:

ויעמד בין המתים וגו'. אָחַז אֶת הַמַּלְאָךְ וְהֶעֱמִידוֹ עַל כָּרְחוֹ, אָמַר לוֹ הַמַּלְאָךְ, הַנַּח לִי לַעֲשׂוֹת שְׁלִיחוּתִי, אָמַר לוֹ מֹשֶׁה צִוַּנִי לְעַכֵּב עַל יָדְךָ, אָמַר לוֹ אֲנִי שְׁלוּחוֹ שֶׁל מָקוֹם וְאַתָּה שְׁלוּחוֹ שֶׁל מֹשֶׁה, אָמַר לוֹ אֵין מֹשֶׁה אוֹמֵר כְּלוּם מִלִּבּוֹ אֶלָּא מִפִּי הַגְּבוּרָה, אִם אֵין אַתָּה מַאֲמִין, הֲרֵי הַקָּבָּ"ה וּמֹשֶׁה אֶל פֶּתַח אֹהֶל מוֹעֵד, בֹּא עִמִּי וּשְׁאַל, וְזֶהוּ שֶׁנֶּאֱמַר וישב אהרן אל משה; דָּ"אַ, לָמָּה בַקְּטֹרֶת? לְפִי שֶׁהָיוּ יִשְׂרָאֵל מְלִיזִים וּמְרַנְּנִים אַחַר הַקְּטֹרֶת לוֹמַר סַם הַמָּוֶת הוּא — עַל יָדוֹ מֵתוּ נָדָב וַאֲבִיהוּא, עַל יָדוֹ נִשְׂרְפוּ חֲמִשִּׁים וּמָאתַיִם אִישׁ — אָמַר הַקָּבָּ"ה, תִּרְאוּ שֶׁעוֹצֵר מַגֵּפָה הוּא וְהַחֵטְא הוּא הַמֵּמִית (מכילתא שמות י"ז):

רש"י ויעמד וגו' ד"א למה בקטורת לפי שהיו ישראל מליזים כו' מה שפי' רש"י הד"א אחר ויעמוד בין המתים ובין החיים ולא פי' אותו מיד אחר רז זה מסר לו מ"ה כו' נ"ל מפני דלפי פ' הראשון נוכל לומר שהוצרך אהרן לאחוז המלאך ולהעמידו מפני שהמלאך לא האמין לאהרן שבשליחות הש"י שלחו משה כי חשב המלאך ודאי משום שקבל משה זה ממני הוא מעצמו שלח את אהרן לעצרו ולא מפי הגבורה ולא האמין המלאך לאהרן עד ששב עמו אל פתח אהל מועד לשאול אם היה בהסכמת הש"י ואז המגפה נעצרה אבל ב"כ וב"כ כל מי שפגע בו המלאך בשובו אל פתח אהל מועד המית בדרך אבל לפי הד"א לא מסר המלאך רז זה למשה אלא שכביכול הקב"ה בעצמו אמר הטעם שתראו שעוצר המגפה וטעם זה בלי ספק אמר אהרן למלאך המות שהקב"ה אמר כן אז מיד שאמר לו אהרן זה מפי הקב"ה האמין לו ועצר המגפה ויהיה פירש והמגפה נעצרה שכבר נעצרה קודם ששב אהרן אל פתח אהל מועד רק מיד שבא אל המלאך ואמר לו בשם הקב"ה שיעצור: