במדבר יז:יז מפרשים: דברי אמת, זרע קודש, מלבי"ם ומנחת שי

במדרש כיון שילדה לאה את יהודא אמרה הפעם אודה את ה' הה"ד וקח מאתם מטה מטה לבית אב. נשכח ממני ומה שאזכור [אכתוב] בקיצור דהנה יש לדקדק מהו האיש אשר אבחר אשר בחרתי מבעי לכתוב וגם מהו והשכותי מעלי את תלונות ב"י אשר הם מלינים אליכם הלא אז לא היו מלינים. אך הנה כתיב בפרשת בשלח לא עלינו תלונותיכם כי על ה'. ובאמת איתא ברמב"ם בשמנה פרקים שלא הקפיד הקב"ה על ישראל כלל במה שהתרעמו בענין צרכם אכילה ושתי'. אך הנה כתיב (תלים נה כג) השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך. מהו לשון על ה'. אך הנה ידוע כי לית מחשבה תפיסא בי' ולא באות ולא בקוצי כ"א הוא ית' האציל שמו ית' הוי' ב"ה להויות העולמות. והנה שורש הוי' ב"ה הוא שם אהי' בפירושו לבא להוי' ויש יותר נעלם האין כי יש מאין וידוע כי בני חיי ומזוני לא בזכותא תליא אלא במזל ואיתא אין מזל והפי' ממדת אין הוא מזל לישראל כן שמעתי מפה קדוש הרב מראוונא ז"ל וכדאיתא בזוהר (לפי זה אלו ואלו דברי אלקי' חיים) וע"כ כי בני חיי ומזוני עיקר ושורש לקיום העולם לא תלה בזכות כ"א במזלא הוא מקור ההוי' הוא מקור הוי' העולם. וזה על ה' וכמו שפרשנו על יברכך ה'. וכן יאר ה' הי' לכתוב ה' יברכך. ה' יאר פניו אליך וכו' אלא קאי על המקור שאין הבורא ב"ה נקרא עדיין בשמו הגדול הוי' לימשך השפע להוי' ב"ה הן לברכך. וזה יברכך ה' מאין ליש. וכן יאר ה' כו' והוא על בני חיי ומזוני' כי באור פני מלך חיים. וכן ישא פרשנו על בני כדאיתא בזוהר כי אילו ניתנה רשות לעין הי' אדם רואה צלם בעת הריון הוא צלם אלקים ודאי הוא הי' רואה כמו שכתב. וזה ישא ה' פניו אליך וזה וישם לך שלום כמו והיו לבשר אחד וכדאיתא מטיל שלום בבית כו' והוא סוד. וזה הנני ממטיר לכם ולא אמטיר כ"א ממטי' ל' נסתר וי"ל משרע"ה פעל זה באמרו לא עלינו תלונותיכ' כי על ה' להעלו' זה למקור כנ"ל כמו השלך על ה' יהבך והוא יכלכלך לשון עולם הנסתר ולשון תלונה כדאיתא בזוהר תורעמין דמסכנא שיש לו ית' נחת רוח. ואין מוקדם ומאוחר בתורה. וי"ל שהנני ממטיר הי' אחר דברי משה לא עלינו תלונותיכם כי על ה'. וכן בחיי מצינו לשון נסתר הנני יוסיף על ימיך. וכן בבני ותתפלל על ה'. והנה גם בקרח אמר משה כן לא עלינו תלונותיכם כ"א על ה' כי הי' נמי רוצה להעלות זה למעלה על ה' כדי שיהיה יכול לפעול אות בהם והשחנות יש מאין כי הי' שורשם עליון והי' צריך לכך שלא יסורו ישראל על ידם מהאמת חלילה. והנה ידוע כי משה שושבינא דמלכא ואהרן שושבינ' דמטרונית' שהעל' מ"ן לה' ומשה המשיך אורו ית' למטה ועל ידם הי' יחוד קוב"ה וכנ"י. וזה י"ל קח מאתם מטה מטה כי התפשטות נקרא מטה וידוע כי אין טיפה יורדת מלמעלה עד שטיפיים עולות מלמטה דהמקבל בהית להסתכולי. ודאי יש להמקבל אהבה אל המשפיע וזה טיפיים עולות מלמטה וכן שמעתי מרבי שיחי' טיפיים הוא אהבה ויראה והמשפיע אין לו כ"א אהבה להמקבל. וידוע כי יראה נקרא בושה וכמו שאמרו רז"ל על למען תהי' יראתו על פניכם זה הבושה. וזה מטה מטה לבית אב. תקח מאתם כי הוא הממשיך שפע עי"ז. עי"ז והי' האיש אשר אבחר בו בכל דור מטהו יפרח יעשה פירות כי הוא יהי' יכול להמשיך שפע כנ"ל כי משה ואהרן בכהניו לפעול כמשה ואהרן. ע"כ אמרו רז"ל על משה ואהרן שקולין הם כי פעלו שניהם שפע. עי"ז והשיכותי מעלי את תלונות בני ישראל אשר הם מלינים פי' על כל צרכם כנ"ל על לא עלינו תלונותוכם כי על ה'. וכן אח"כ כתיב והנה פרח מטה אהרן לבית לוי כי ודאי השפע שממשיך בא קודם לאשר קרובים אליו וזה לבית לוי. ויוצא פרח פי' ע"י [זה] גורם קדושה והסתלקות זוהמת הנחש ומרומז בפרח הוא צרעת כמו שאמרו רז"ל משום שכתיב פרוח תפרח הצרעת וזוהמת הנחש הי' ע"י לשון הרע שדברה בו ית' וע"כ אמרו רז"ל כולם בלשה"ר והוא באבק לשה"ר עד שיסתלק זוהמת הנחש שהי' מלשה"ר ואמרו על הנחש סילעין דילי' הם הצרעת שלו וזה ויוצא פרח ווצא לחוץ מהם שיסתלק מהם. ויצץ ציץ ראי' רוחניות. ויגמול שקדים פורעניות על שונאי ישראל וכמו וישקוד ה' על הרעה וכפי' רש"י ז"ל. והנה איתא איהו בנצח ואיהי בהוד ע"כ משה ואהרן מרומז בנצח והוד כי משה הוא ממשיך שפע ומקרב אותו ית' לכנ"י ואהרן מקרב את כנ"י לה' כנ"ל ונצח מרומז על המשפיע לנצח שונאינו ע"י אהבתו לנו. ועלינו להודות לו הן להתודות מרומז בבושה לפניו על חטא והן להודות לו באהבה. והנה יהודא נקרא כנ"י כידוע וע"כ הוא רגל רביעי. וזה כיון שילדה לאה את יהודא אמרה הפעם אודה את ה' הה"ד וקח מאתם מטה מטה הם הטיפיים וכנ"ל ודוק היטב:

וקח מאתם כו' שנים עשר מטות וכו' ואת שם אהרן תכתוב על מטה לוי כי מטה אחד לראש בית אבותם כו' שקרח הי' בדעתו לעבוד עבודה הגם שהוא לוי בחי' גבורה כמ"ש בזוה"ק כאן שהי' רוצה לעשות עיקר העבדות בבחי' גבורה ובאמת הכהן הי' צריך להיות ממוצע ג"כ מבחי' חסד ואדרבה עיקר עבודתו להמשיך חסדים ולהמתיק הגבורות ולכך נאמר בהם שילבישו בגדים לכבוד ולתפארת רומז על בחי' מדת תפארת בחי' ממוצע בין חו"ג ובזה פגם קרח בבחי' ש"ק שהוא המשפיע טוב וחסד לכל השבוע וקרח רצה בגבורה ולא בחסד ותפארת הממוצע הנ"ל בחי' ש"ק שממוצע בין הימים כמ"ש כי ששת ימים עשה ה' את השמים ואת הארץ וביום השביעי שבת וינפש כי בד"ת "את "השמים "ואת "הארץ מרומז שם אהוה היא שם הגושפנקא דחתים בי' שמיא וארעא שגי' טוב וביום השביעי שבת ונח זה הטוב על ישראל וינפש לשון ריבוי שמתרבה זה הטוב עלינו ביום הש"ק והנה אברהם עבד אותו י"ת במדת החסד ולא יצא עדיין מאתו ענפי הקדושה בשלימות והטעם שפגם כי הוא בעצמו וודאי צדיק גדול הי' בקדושה נפלאה מאוד שאין שיעור וערך וגבול מ"מ אם הי' נוטע הוא האילן הקדוש להתפשט ענפי הקדושה מאתו והוא הי' במדת החסד והי' העבדות לו י"ת מהענפים רק במדת החסד ולא הי' להם בחי' גבורה כלל ולא הי' יכולים להתגבר על היצה"ר כמ"ש רגזו ואל תחטאו שצריך לזה בחי' רוגז ולא להתנהג במדת החסד וכן להתנהג עם הרשעים ברוגז כמ"ש דוד תכלית שנאה שנאתים לאויבים הי' לו ואח"כ עבד יצחק ג"כ בבחי' פחד יצחק ולא נטע ג"כ ענפי הקדושה כי להתנהג תמיד בבחי' גבורה ופחד לבד ג"כ אינו טוב כי צריך לגמ"ח ולכן הגם שיצחק בעצמו הי' קדושתו גדולה אבל כשהי' מגיע להתפשטות הענפים לא הי' יכול להיות העבדות בשלימות ולכן הי' נטיעת אילן הקדוש ע"י יעקב שהי' כלול משניהם ויושב ב' אוהלים והי' איש תם מתמם ב' מדות של אברהם ויצחק כי כן הוא מדת אמצעי לחבר ב' קצוות וכן לוי שלישי לבניו הי' מורה על בחי' כללות דהיינו שיצאו משבט זה הכהנים שהם בחי' חסד והם יוצאים משורש שבט לוי שהם בחי' גבורה נמצא הי' כליל משני בחי' לוים וכהנים שהם חו"ג ונכללים ג"כ בכהנים רק שהי' בהם התגברות החסד וכבר אמרנו שזהו בחי' ש"ק ולכן אח"כ אמר י"ת שיקחו שנים עשר מטות ומטה אהרן בתוך מטותם ופי' כנ"ל באמצע נמצא שהי' מכל צד סובב למטה אהרן ששה מטות ומטה אהרן השביעי להורות שהיא דוגמת שבת שמשפיע לכל הימים ונמתקין כל הגבורות ומשפיע חסדים גדולים מי"ג מדה"ר והנה מטה גי' דן וז"ש ויקחו מאתם מטה מטה לבית אב כו' לבית אבותם שנים עשר מטות כו' ואת שם אהרן תכתוב על מטה לוי כי מטה א' לראש בית אבותם כו' והי' האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח כו' והנה פרח מטה אהרן לבית לוי ויוצא פרח ויצא ציץ ויגמול שקדים והפי' מטה מטה לבית אב שמחמת שכל ישראל יצאו מיעקב שהי' בו חו"ג וכח השורש בענפים ויש בהם בחי' מטה שגי' דן והכהן ממתיק הגבורות בחסדי' ומתגברים החסדים וז"ש לבית אבותם בחי' יעקב וז"ש והנה פרח מטה אהרן לבית לוי לרמוז על הנ"ל שהי' בכהנים בחי' חו"ג ולהמתיקם וז"ש כי מטה אחד לראש בית אבותם וזה הי' הסימן על הכהנים האיש אשר אבחר בו מטהו יפרח שמטה גי' דן יהי' בחי' חסד הרמז בתיבת פרח גי' ד"פ חסד כי יש ד' מילואי הוי' וכשכולם מתמלאים בחסדים נמצא כולם הם מבחי' הוי' במילוי יודי"ן שגי' חסד וכל הד' עולמות אבי"ע מתמלאים בחסדים וכל עולם הוא בבחי' עולם חסד יבנה גם פרח גי' הר"ת מרופא חולי עמו ישראל כי כל המשכת חסדי' נקראי' בשם רפואה כמ"ש במ"א שלכן נקראת רפואה ארוכה שנמשכת מעולם שנקרא ארוך שאין קץ ושיעור לחסדים משם בחי' י"ג מדה"ר אע"פ שאינו כדאי והגון והחול' נקרא קצירי על שיש בו בחי' צמצום מהחסדים ולא נשפע עליו מבחי' ארך רכ"א אורות ונמצא שבכ"מ שיש איזה צמצום וחסרון נקרא בשם קצירי וחולה והשפעות חסדים המשלימים כל חסרון נקראים ארוכה וזהו מרומז והנה פרח מטה אהרן שעבודת הכהן הי' להמתיק כל בחי' גבורות ולהשלים כל החסרון רק הכל יהי' טוב וחסד ויצץ ציץ לשון ציצית והבטה שהמשיכו מעינא פקיחא ויגמול שקדים לשון ויגדל הילד ויגמל שקדים כמ"ש שוקד אני על הרעה גמלו והכריתו וביטלו בה שיהי' רק טוב כנ"ל גם ציץ גי' קץ ע"י החסדים יהי' הקץ והגאולה ב"ב אמן נס"ו:

מטה מטה לבית אב כי י"ב פעמים מטה גי' תרחם נגד תרח"ם תיבות שבתפיל' י"ח שבהם י"ב אמצעיות נגד י"ב שבטים שכתב בהאר"י ז"ל שכל שבט יש לו שער בפ"ע שתעלה התפילה דרך שם ושער הוא מור' לשם אדני שבמילוי גי' תרע"א והנ' אותיו' דן מאדני צריך להמתיקם כי הם ממדת גבורה וז"ש אי הבל אחיך שפגם באותיות אי ונשאר דן מאדני ונגזר עליו נע ונד אותיות דן ומטה גי' דן וי"ב אמצעיות להמתיק י"ב פעמים דן ולכן כל תיבות שבתפילת י"ח הם תרח"ם ולכן לקח מהם י"ב מטות שגי' תרח"ם להראות שפעולת הכהן להמתיק הדינים ולעשות מהם רחמים: