וַיְדַבֵּ֨ר מֹשֶׁ֜ה אֶל־בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֗ל וַיִּתְּנ֣וּ אֵלָ֣יו ׀ כָּֽל־נְשִֽׂיאֵיהֶ֡ם מַטֶּה֩ לְנָשִׂ֨יא אֶחָ֜ד מַטֶּ֨ה לְנָשִׂ֤יא אֶחָד֙ לְבֵ֣ית אֲבֹתָ֔ם שְׁנֵ֥ים עָשָׂ֖ר מַטּ֑וֹת וּמַטֵּ֥ה אַהֲרֹ֖ן בְּת֥וֹךְ מַטּוֹתָֽם׃
רש"י
בתוך מטותם. הִנִּיח בָּאֶמְצַע, שֶׁלֹּא יֹאמְרוּ, מִפְּנֵי שֶׁהִנִּיחוֹ בְצַד שְׁכִינָה פָּרַח (תנחומא אחרי מות):
ברטנורא
בתוך מטותם הניחו באמצע וכו' קשה מנא לו י"ל מדכתי' קרא ומטה אהרן בתוך מטותם דלא אצטריך דפשיטא שהיה גם הוא עמהם אלא שבא להשמיענו שהיה בתוך כולם בתוך באמצע מלשון והעיר בתוך ללמדנו שהיה באמצע:
משכיל לדוד
בתוך מטותם הניחו באמצע וכו׳ לאו משום דמלת תוך מוכרח לפ׳ באמצע שהרי מצינו כמה זימנין תוך דלאו באמצע ממש כמו הלכו ביבשה בתוך הים וכן רבים דמש״ה הכא לא מתרגמי׳ במציעות אלא בגו אמנם נראה דהכרחו של רש״י מדלא כתיב בתוכם אלא הדר וכתב בתוך מטותם יתירא לדרוש שהניחה באמצע ממש: