וַאֲנִ֗י הִנֵּ֤ה לָקַ֙חְתִּי֙ אֶת־אֲחֵיכֶ֣ם הַלְוִיִּ֔ם מִתּ֖וֹךְ בְּנֵ֣י יִשְׂרָאֵ֑ל לָכֶ֞ם מַתָּנָ֤ה נְתֻנִים֙ לַֽיהוָ֔ה לַעֲבֹ֕ד אֶת־עֲבֹדַ֖ת אֹ֥הֶל מוֹעֵֽד׃
רש"י
לכם מתנה נתנים. יָכוֹל לַעֲבוֹדַתְכֶם שֶׁל הֶדְיוֹט, תַּ"ל "לַה'", כְּמוֹ שֶׁמְּפֹרָשׁ לְמַעְלָה, לִשְׁמֹר מִשְׁמֶרֶת גִּזְבָּרִין וַאֲמַרְכָּלִין:
מלבי"ם
לכם מתנה נתונים יכול לעבודתכם של הדיוט ת"ל לה' כמו שמפורש למעלה לשמור משמרת גזברין ואמרכלין רש"י בפי' ועי' למעלה (סי' ו'):
משכיל לדוד
לכם מתנה נתונים יכול וכו׳ ההרגש הוא דבתחלה קאמר לכם והדר לה׳ והול״ל לה׳ בתחלה והדר לכם שאז הוה מפרשי׳ קנאם ונתנם לכם וכדדרשי׳ במתנות כהונה אבל השתא דכתיב לכם תחלה מאי קאמר ומשני דלכם ר״ל לעבודתכם וכי היכי דלא נטעה לפ׳ לעבודתכם של הדיוט מש״ה הדר מפ׳ לה׳ ואילו הוה כתב לה׳ תחלה לא הוה דרשי׳ הכי אלא כדכתיב׳ לעיל: