זֶֽה־יִהְיֶ֥ה לְךָ֛ מִקֹּ֥דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֖ים מִן־הָאֵ֑שׁ כָּל־קָ֠רְבָּנָם לְֽכָל־מִנְחָתָ֞ם וּלְכָל־חַטָּאתָ֗ם וּלְכָל־אֲשָׁמָם֙ אֲשֶׁ֣ר יָשִׁ֣יבוּ לִ֔י קֹ֣דֶשׁ קָֽדָשִׁ֥ים לְךָ֛ ה֖וּא וּלְבָנֶֽיךָ׃
רקנאטי
וזה יהיה לך מקדש הקדשים מן האש לכל מנחתם ולכל חטאתם ולכל אשמם וגו'. שירי מנחות וחטאות ואשמות נאכלות לזכרי כהונה שנאמר כל זכר יאכל אותו מה שאין כן בקדשים קלים הנאכלים גם לנשים כמו שלמים ודומיהם הבאים להפיל שלום בעולם והבן אומרו מקדש הקדשים מן האש רמז לאש השכינה כי משולחנה זוכין שנאמר ותקם בעוד לילה ותתן טרף לביתה וחק לנערותיה (משלי לא טו):
ברטנורא
אשר ישיבו לי זה גזל הגר וכו' קשה מנא לו י"ל מדכתי' ביה האשם המושב לה' ואין לפרש אשר ישיבו מוסב למעלה על מנחתם חטאתם אשמם שאין נופל בהם לשון השבה והל"ל אשר יתנו או אשר יקריבו לכך פי' אשר ישיבו זה גזל הגר שנופל בו לשון השבה כד"א והשיב את הגזלה אשר גזל: