וּנְתַתֶּ֣ם אֹתָ֔הּ אֶל־אֶלְעָזָ֖ר הַכֹּהֵ֑ן וְהוֹצִ֤יא אֹתָהּ֙ אֶל־מִח֣וּץ לַֽמַּחֲנֶ֔ה וְשָׁחַ֥ט אֹתָ֖הּ לְפָנָֽיו׃
אדרת אליהו (ר' יוסף חיים)
ונתתם אותה אל אלעזר הכהן והוציא אותה אל מחוץ למחנה ושחט אותה לפניו. יובן בס"ד הנה אחר שרמז על התשובה שצריך האדם לעשות תשובה שלימה וזכה וברה הנה עתה בא לרמוז סדר אופן התחלת עשיית התשובה והנה ידוע המעשה שהביא הרב עמק המלך ז"ל וז"ל וכן אירע בימי הרב ר' משה די ליאון ז"ל שהיה אדם גדול וחשוב עד שהשכינה שרתה עליו וכבר אחז"ל ובמורא גדול זה גילוי שכינה וכל רשע שהיה הולך בארבע אמות שלו נופל עליו פחד ואימה כל כך עד שהיה מוכרח ליפול תחת רגליו ולהתחנן ולבקש מלפניו שיתן לו תשובה על חטאיו ובימיו היה עשיר אחד שעבר על כל העבירות החמורות שבתורה רצח וגנב וגזל וניאף ואירע פעם אחת שעבר לפניו ותכף הרהר בתשובה ובקש מלפניו שיקצוב לו תשובה והבטיח אותו שאם יעשה תשובה הקצובה עליו ממנו אזי כל עונותיו יהיו נמחלים ובתנאי זה שלא ימוש מבית מדרשו מלשמוע תורה. והנה הרשע הזה עשה תשובתו הקצובה עליו כראוי ובא רבו ז"ל ואמר לו עתה היא העת שתקבל עליך מיתה בוידוי וחטאים שעשית והביא כף של ברזל בידו מלא עופרת והצית אש לחמם העופרת שבתוך הכף וצוה לו להשתטח עצמו על הארץ בפישוט ידיו ורגליו ופתח את פיו לקבל העופרת אשר היה רותח שיקיים בעצמו דין שריפה והיה להרב הזה בסתר כף אחר מלא דבש ותחבו לתוך פיו ואמר לו וסר עונך וחטאתך תכופר ועמד תכף ובכה ואמר לו ר' למה רמיתני והלא נאמר ואהבת לרעך כמוך כי כבר היה עובר השעה של המיתה המרה הזאת אם היית שופך העופרת לתוך פי והשיב לו הרב אל תירא ואל תפחד כי מחשבה כמעשה דמי ולאחר איזה זמן הגיע עת פטירתו של הרב ז"ל ובכה לפניו הבעל תשובה עד מאד ובקש ממנו שיקחנו עמו לעו"הב ואמר כי כל זמן שהיה מע"כת חי היה לי מורא ובושה מפניך ועכשיו אני מפחד שאחזור לסורי ח"ו ונתן לו הרב ע"ה יד על זה ולמחר נפטר גם הוא ג"כ והביאו עמו לע"הב והמעשה הזה היה דורש תמיד הרב רבי אברהם הלוי ז"ל בב"הכנ דק"ק צפת להתעורר על התשובה וכן שמעתי ממורי. ומן המעשה הנורא הזה יקח כל אדם ראיה לעצמו ואל יתיאש מן התשובה שנא' ושבת עד ה' אלהיך וכתיב בתריה כי אל רחום ה' אלהיך לא ירפך וכו' השיבנו ה' אליך ונשובה חדש ימינו כקדם ברוך ה' לעולם אמן ואמן: