וְלָקַ֣ח הַכֹּהֵ֗ן עֵ֥ץ אֶ֛רֶז וְאֵז֖וֹב וּשְׁנִ֣י תוֹלָ֑עַת וְהִשְׁלִ֕יךְ אֶל־תּ֖וֹךְ שְׂרֵפַ֥ת הַפָּרָֽה׃
אדרת אליהו
עץ ארז. אם היה כתוב עץ יכול אפילו שאר עץ יהיה כשר ת״ל ארז אי ארז יכול אפילו עלי ארז יהיה כשר ת״ל עץ ארז שיקח לבו של ארז:
מלבי"ם
ולקח הכהן עץ ארז ואזוב. מ"ש נאמר כאן לקיחה נשנה בספרי לקמן (בס"ב) על ולי"א אזוב ר"ל שלמד מפסח מצרים דכתיב אגודת אזוב ואין אגודה פחות משלשה קלחים (כמ"ש בפקח דפרה משנה ט') וכמ"ש התוס' בסוכה (דף י"א) וי"ל שלמד שיכרוך הג' מינים זב"ז כמ"ש במשנה י"א פ"ג דפרה כרכן בשירי הלשון, ונראה שלמד מלקיחה דגבי מצורע ששם יש למוד ע"ז כמ"ש בפ' מצורע (סי' כ"א):
מדרש לקח טוב
פס'. ולקח הכהן. בכיהונו. בבגדי שרד. מדמה באצבעו. באצבע המיומנת שביד הימנית כלומר הרגילה באצבעות ואיזו היא שנית לגודל. והזה אל נכח פני אהל מועד. שאם לא הוקם המשכן או אם קיפל הרוח את היריעות לא היתה פרה נעשית חטאת. אל נכח פני אהל מועד. מלמד שהיה עומד על הר המשחה ונתכוון ורואה כנגד קדש הקדשים ומזה. מדמה שבע פעמים. מגיד שחוזר לדם שבע פעמים על כל הזאה טבילת האצבע. ד״א שבע פעמים. שיהו מעכבות זו את זו: