במדבר יט:ז מפרשים: רקנאטי, רש"י, אדרת אליהו ומלבי"ם

וכבס בגדיו הכהן ורחץ בשרו וגו'. והשורף אותה יכבס בגדיו וגו'. זה ידוע ממה שקדמנו בעבור שנתעסק בפרה שכחות הטומאה מתפרנסות משם וזה טעם הנחתה מחוץ למחנה שנאמר ואסף איש טהור את אפר הפרה והניח מחוץ למחנה משום והיה מחניך קדוש:

אל המחנה. לְמַחֲנֵה שְׁכִינָה, שֶׁאֵין טָמֵא מְשֻׁלָּח חוּץ לִשְׁתֵּי מַחֲנוֹת אֶלָּא זָב וּבַעַל קֶרִי וּמְצֹרָע (עי' פסחים ס"ז):

וכבס בגדיו הכהן. לימד שמטמא בגדים וכל מקום שנאמר כבום הוא טבילה חוץ מב' פעמים. בדם החטאת כשנפל על בגד כתיב תכבס והוא כבוס ממש. וכן בבגד המנוגע בכבוס ראשון דכתיב וכבסו את אשר בו הנגע ושני אלו בז' סממנים. ודע כי בתרגום על כל כבוסי' שטעונים טבילה מתרגם ויצבע לבושוהי ועל ב' כבוסי' האלו מתרגם ויחוורון: